התרת נישואין בהסכמה ולא בהסכמה

גירושין לפי הדין הדתי המשותף

הדין בישראל קובע כי גירושין בין בני זוג בישראל יתבצעו על פי הדין האישי המשותף לשני בני הזוג וזאת בפני בית הדין הדתי הרלוונטי. כך למשל, כאשר מדובר בבני זוג ששניהם יהודים, יתקיים הליך הגירושין בפני בית הדין הרבני, בדרך של מתן גט מהבעל לאישה.

חוק התרת נישואין

סעיף 1 לחוק התרת נישואין, או בשמו המלא חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית), התשכ"ט – 1969, קובע כי ענייני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן על פי הוראות חוק זה נתונה סמכות השיפוט לבית דין דתי.

גירושין במקרה שאין דין דתי משותף

כאשר לפחות אחד מבני הזוג הינו "חסר דת" (כלומר, אינו משתייך לדת כלשהי או שלדת שאליה הוא משתייך אין בית דין דתי ייחודי במדינת ישראל), או כאשר מדובר בבני זוג שנישאו ב"נישואי תערובת" (כאשר כל אחד מבני הזוג משתייך לדת אחרת), הרי שלא קיים בית דין דתי ייחודי שבפניו ניתן לנהל את הליך הגירושין שלהם.

לכן, בני הזוג אינם רשאים לקיים הליך שכזה בפני בית הדין הדתי, וחל עליהם חוק התרת נישואין הקובע כי ההליך יתבצע בפני בית המשפט לענייני משפחה על ידי הגשת בקשה להתרת נישואין.

התרת נישואין בהסכמה ולא בהסכמה

סעיף 5(ג) לחוק התרת נישואין קובע כי: "הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין". לכן, כאשר שני בני הזוג מסכימים להתגרש והבקשה להתרת נישואין הוגשה במשותף, משך ההליך מתקצר באופן משמעותי. כאשר אין הסכמה להתגרש, רשאי כל אחד מבני הזוג להגיש את הבקשה באופן עצמאי.

כיצד מתבצע הליך התרת נישואין?

הליך התרת הנישואין נפתח בהגשת בקשה להתרת נישואין, על ידי אחד מבני הזוג או שניהם, לבית המשפט לענייני משפחה הממוקם באזור מקום המגורים המשותף הנוכחי או האחרון של בני הזוג.

בית המשפט לענייני משפחה ידון בהתרת הנישואין לפי סדר ההעדפה הבא:

(1) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג;

(2) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;

(3) הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג;

(4) הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין.

אם אין דין שיחול לפי אחד המקרים הנזכרים למעלה, רשאי בית המשפט לדון לפי הדין הפנימי של מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שיראה לו צודק בנסיבות העניין.

כיצד נקבעת הסמכות לדון בהליך התרת נישואין?

בהתאם לסעיף 3 לחוק, אם שני בני הזוג הינם חסרי דת יתנהל הליך התרת הנישואין בפני בית המשפט לענייני משפחה בלבד. אם אחד מבני הזוג או שניהם משתייך לעדה דתית מוכרת, או שהתעורר ביחס לאחד מבני הזוג ספק באשר להשתייכותו הדתית, יפנה סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה לראש בית הדין הדתי הרלוונטי כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש.

היה והחליט ראש בית הדין כי ישנו הצורך בגירושין על פי הדין הדתי, הדיון בבקשה להתרת נישואין יועבר לבית הדין הדתי. אך במקרה שנקבע כי אין מקום לגירושין על פי הדין הדתי, הדיון בבקשה יתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה.

על אף האמור, נשיא בית המשפט העליון רשאי, לבקשת בעל דין או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להורות כי סמכות השיפוט בבקשה מסוימת להתרת נישואין תהיה לבית המשפט או לבית דין דתי אחר, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.