
חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) תשכ"ט 1969
החוק שייך לנושא משפטי של מעמד אישי ומשפחה, וכן בתי משפט וסדרי דין.
החוק מסדיר את סמכות השיפוט לגבי התרת נישואין של בני זוג, שכל אחד מהם שייך לעדה דתית אחרת, או כאשר אחד מהם או שניהם חסרי דת.החוק קובע כי התרת נישואין שאינם במסגרת שיפוטו של בית דין דתי, יהיו בבית המשפט למשפחה.
הפרקים העיקריים בחוק
סמכות נשיא בית המשפט למשפחה וסמכות בית הדין הדתי;סמכות בינלאומית של בית המשפט למשפחה;
התרת נישואין של זוגות שאחד מהם דתו מוכרת בישראל;התרת הנישואין בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הדתי;
הגדרות;האחראי על ביצוע הוראות החוק;
מה קובע החוק?
החוק קובע כי התרת נישואין שאינם בסמכות של בית דין דתי של דת מוכרת בישראל (יהודים, נוצרים, מוסלמים או דרוזים) יהיו בבית המשפט לענייני משפחה.החוק קובע את היקף הסמכות של בית המשפט למשפחה בישראל
בית המשפט למשפחה מוסמך להתיר את נישואיהם של זוגות השייכים לעדות שונות במקרה שיש להם זיקה לישראל. מדובר בין היתר במקרים הבאים : מקום מושבו של המשיב בישראל; בני הזוג הינם אזרחי ישראל; מקום מושבו של המבקש בישראל והמושב המשותף של בני הזוג הוא בישראל; המבקש הוא אזרח ישראלי, שהתגורר בישראל שנה קודם להגשת בקשתו להתרת הנישואין; וכולי,פניה מבית המשפט למשפחה לראש בית הדין הדתי
החוק קובע, כי כאשר הוגשה בקשה להתרת נישואין לבית המשפט למשפחה, סגן נשיא בית המשפט למשפחה פונה לראש בית הדין הדתי, בבקשה כי יקבע, אם ניתן להתיר את הנישואין על פי הדין הדתי. הפניה יכולה להישלח לכל בית דין דתי בהתאם לדתם של בני הזוג. תשובתו של בית הדין הדתי תהיה בתוך 3 חודשים. היה ובית הדין הדתי קבע, שאין צורך כי ידון בהליך הגירושין של המבקשים, ידון בית המשפט למשפחה בהתרת נישואיהם. חשוב לציין, כי גם אם בית הדין הדתי מבקש לדון בגירושין של בני הזוג, אין לו סמכות לדון בנושאים הקשורים לגירושין, כלומר בית הדין לא ידון בחלוקת הרכוש, במשמורת, בהסדרי הראיה, במזונות, וכולי. בית הדין הדתי ידון רק בהליך הגירושין.ראש בית הדין
על פי החוק ראש בית הדין הדתי יכול להיות : נשיא בית הדין הרבני הגדול; ראש בית דין דתי דרוזי לערעורים; נשיא בית דין שרעי לערעורים; ראש בית דין גבוה של העדה הנוצרית.ברירת הדין בבית המשפט למשפחה
החוק קובע את ברירת הדין בבית המשפט למשפחה בבואו לדון בעניין התרת הנישואין, וזאת לפי הסדר הבא: הדין הפנימי של המושב המשותף של בני הזוג; הדין הפנימי של מקום מושבם האחרון של בני הזוג; הדין הפנימי של ארץ האזרחות המשותפת של בני הזוג; הדין הפנימי של מקום נישואיהם של בני הזוג; מקורות שנוספו לאלו של המאמר הראשון:- ויקיטקסט חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) תשכ"ט – 1969