ידועים בציבור הם בני זוג אשר בחרו לחיות יחד ולנהל משק בית משותף, מבלי להסדיר את היחסים 
ביניהם בחתונה, כלומר, ללא חותמת של הרבנות כי הם זוג נשוי. על פי החוק במדינת ישראל, זוג יחשב כ"ידוע בציבור" באם יוכח כי הם מקיימים אורח חיים תקין תחת קורת גג אחת ובכל מקרה לא פחות מתקופה של שבע שנים יחד.
מוסד הידועים בציבור החל להיות פופולארי בעיקר לזוגות אשר אינם יכולים להתחתן על פי ההלכה באמצעות חתונה ברבנות. פסולי חיתון הם זוגות שהם אינם באותה דת, כהן וגרושה או זוגות חד מיניים. רבים מפסולי החיתון הללו בוחרים לטוס לחו"ל – לקפריסין או פראג ולהתחתן שם במסגרת של חתונה אזרחית, אשר אינה מקובלת על מוסד הרבנות בישראל.
חוקי מדינת ישראל ובתי המשפט אינם מתייחסים לידועים בציבור בצורה זהה כמו לזוגות נשואים, אולם עם השנים הולכת וגוברת המגמה השואפת להשוות את זכויות הידועים בציבור לאלה של הנשואים, בתחומים שונים בעיקר בכל הנוגע לירושה, דמי מזונות לידועה בציבור , מיסוי ותחומים כלכליים נוספים.
ידועים בציבור – חלוקת הרכוש
בניגוד לזוגות נשואים, במקרה של פרידה בין זוגות הידועים בציבור, נטל ההוכחה על חלוקת הרכוש גבוה יותר, שכן אין העניין הוסדר חוקית כמו אצל זוגות נשואים ומכאן בעצם עיקר הבעייתיות של זוגות המוגדרים כידועים בציבור. חוק יחסי ממון קבע הסדר של איזון משאבים, לפיו במהלך הנישואין קיימת הפרדה רכושית בין בני הזוג, ועם פקיעת הנישואין יש לערוך איזון משאבים בין בני הזוג, שהוא בעצם ריכוז של כל החובות והזכויות שצברו בני הזוג במהלך תקופת נישואיהם.
לעומת זאת חזקת השיתוף מתקיימת לאורך תקופת היחסים בכל הרכוש שמשמש את בני הזוג ושנקנה במשותף, ללא צורך בהמתנה לפקיעת הנישואין. פסיקות בית המשפט קבעו כי חזקת השיתוף חלה על ידועים בציבור כיוון שחוק יחסי ממון אינו חל עליהם. באפשרות הידועים בציבור לערוך הסכם חיים משותפים, בו מעגנים את זכויותיהם מבחינת הרכוש, במקרה ויחליטו לפרק את הזוגיות.
ידועים בציבור – הגדרה
כאמור, ידועים בציבור הם בני זוג אשר חיים חיי משפחה משותפים ומנהל משק בית יחדיו. בית המשפט ניסה לפרש את המונח "תא משפחתי" בהקשר של ידועים בציבור. על פי בית המשפט, הגדרה של ידועים בציבור היא בני זוג המנהלים יחד קשר כלכלי, המבוסס על יחסי אישות וכלל יסודות אמוציונאלים. בית המשפט קבע כי מגורים משותפים אינם תנאי הכרחי להכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור". בפסיקה של בית משפט השלום בכפר סבא נקבע כי בני זוג יחשבו כידועים בציבור אף אם הם לנים בנפרד, אך מבלים את מירב זמנם יחד.
בכל מקרה, יש להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר, בנסיבותיו, ובכוונות המונחות בבסיסו. תוך בחינת האפשרויות שעמדו בפני בני הזוג למיסוד הקשר מחד, ומידת האפשרות של כל אחד מבני הזוג לניתוק הקשר מאידך גיסא (בג"צ 4178/04, פלוני נגד בית הדין הרבני לערעורים).
ענייני ירושה
באשר לירושה לידוע בציבור, קובע סעיף 55 לחוק הירושה כי "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".הסעיף קובע 3 תנאים על מנת שתהא לבת הזוג זכות לרשת:
- חיי משפחה
- משק בית משותף
- אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.
לקריאה באותו הנושא: הצהרה לזוגות לא נשואים
