במהלך השנים האחרונות, ובמקביל למגמה הרווחת בכל רחבי העולם המערבי, אחוז הגירושין במדינת ישראל הולך ונוסק, כאשר זוגות רבים יותר ויותר בוחרים להתיר את נדר הנישואין ביניהם, מסיבות שונות ומגוונות. מדובר בתופעה סוציולוגית רחבת היקף, אשר לה השפעה ניכרת על תחומים רבים ושונים, ובין היתר בתחום הכלכלי.
אחת מהסוגיות הרגישות ביותר, העומדות בבסיסו של הליך הגירושין, היא סוגיית חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג, כאשר הדבר מוביל לא פעם לסכסוך רחב יריעה, המעכיר את היחסים בין כל בני המשפחה. במסגרת חלוקת הרכוש המשותף, עולה פעמים רבות השאלה כיצד יש לחלק את נטל החובות המשותפים בין בני הזוג לשעבר, וככל שצברו כאלה במהלך חיי הנישואין.חובות משותפים – מה אומר החוק?
חוק יחסי ממון, המסדיר בין היתר את חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג אשר בחרו בהתרת נדר הנישואין ביניהם, קובע כי כלל הרכוש המשותף יחולק בין בני הזוג כחלק מהליכי הגירושין, וזאת למעט ובמידה ונקבע אחרת, לדוגמא במסגרת הסכם ממון. ככל שבני הזוג לא חתמו מראש על הסכם ממון, הרי שכלל הרכוש המשותף יחולק ביניהם שווה בשווה, וזאת בהתאם לאומדן הכספי של הרכוש בכללו.
בכל הנוגע לחובות הרשומים על שמם של בני הזוג, הרי שההיגיון מחייב, וכך גם נקבע בפסיקות שונות מטעם בתי המשפט בישראל, כי גם אלו יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג, וזאת בהתאם לעיקרון שככל שבני הזוג שותפים לרווחים שהצטברו במהלך חיי הנישואין, כך הם גם שותפים להפסדים שהצטברו במהלך אותה התקופה.משמעות הדבר היא, שככל שהחובות של בני הזוג הצטברו במהלך חיי הנישואין, ובשעה שבני הזוג ניהלו משק בית משותף, הרי שחובותיהם של בני הזוג ייחשבו אף הם כחלק מהרכוש המשותף, אשר נדרש להתחלק ביניהם בעת הגירושין.
יצוין בהקשר זה, כי ככלל, ומשעה שבני הזוג קיימו יחסי נישואין תקינים, הרי שהדין בישראל מכיר בהם כמי שקיימו משק בית משותף, ומשכך יש מקום לחלוקה שוויונית של החובות הרשומים על שמם בעת הגירושין.מתי חוב של אחד מבני הזוג לא ייחשב כ"חוב משותף"?
חרף האמור לעיל, קיימים מקרים בהם חוב הרשום על שמו של אחד מבני הזוג לא ייחשב כחלק מהרכוש המשותף, ולא ישוקלל במסגרת הליך הגירושין. מקרים אלו נוגעים בעיקרם לחובות שונים, אשר הצטברו לחובת אחד מבני הזוג, וללא ידיעתו של בן הזוג השני.
כך לדוגמא, במידה ואחד מבני הזוג נטל הלוואה כספית מגורם פיננסי מסוים ללא ידיעתו של בן הזוג השני, וכמובן גם ללא הסכמתו, הרי שככלל, חוב זה ייזקף אך לחובתו של לוקח ההלוואה, ולא לחובת בן הזוג השני.סוגיה זו מקבלת משנה תוקף באותם המקרים בהם בני הזוג, אף שהיו רשומים במרשם האוכלוסין כנשואים לכל דבר ועניין, ניהלו בפועל חיים נפרדים במהלך חיי היום יום, וזאת לרבות חשבונות בנק נפרדים.
במקרים אלו, וככל שמי מבני הזוג הוכיח כי כל אחד מבני הזוג ניהל את ענייניו הפיננסיים בנפרד, ולא באופן משותף, הרי שסביר כי בית המשפט יתחשב בכך בבואו להכריע בדבר אופן חלוקת הרכוש המשותף, ולרבות חלוקת החובות שהצטברו מטעם שני בני הזוג.בסופו של דבר, אופן חלוקת החובות המשותפים בין בני זוג בהליך גירושין נקבע בהתאם לשאלה האם חובות אלו נצברו בשעה שבני הזוג קיימו משק בית משותף. כל עוד כך הדבר, הרי שגם החובות, בדומה לנכסים, יחולקו במשותף בין בני הזוג, ובאורח שוויוני.