משמורת והסדרי ראיה הם נושא חשוב ומעורר מחלוקות במסגרת סכסוכים בין בני זוג. המצב מורכב עוד יותר כאשר אחד מבני הזוג
מתגורר בחו"ל. במקרה כזה חשוב מאוד לקבוע מראש בהסכם הגירושין באופן ספציפי את הסדרי הראיה והביקורים ההדדיים בין הילדים וההורה שגר בחו"ל. לעניין זה רלוונטי להזכיר גם את אמנת האג.
מה קובעת אמנת האג?
אמנת האג (1980) קובעת כי המשמורת של ילדים תיקבע במקום המגורים הקבוע של הילדים, ואסור להעביר ילדים ממדינה אחת לשניה ללא הסכמת האפוטורפוס שלהם/ההורים.החוק הרלוונטי בישראל לגבי הנושא של הסדרי ראיה בין הורים שאחד מהם נמצא בחו"ל, הוא החוק להשבת ילדים חטופים התשנ"א 1991 המבוסס על אמנת האג. האמנה מתמודדת עם מקרים של חטיפת ילדים בכח על ידי מי מהוריהם בעקבות סכסוכי גירושין.
מטרה נוספת של האמנה היא לשמר ולכבד את זכויות הביקור של אנשים בין מדינות שהן חברות באמנת האג.בכל הקשור להפרה של זכויות משמורת והסדרי ראיה, וכדי שאמנת האג תחול, על המבקש להוכיח שיש לו זכויות משמורת לגבי הקטין במסגרת הסכם ופסק דין, והן נפגעו.
בית המשפט שמוסמך לדון בתביעות על פי אמנת האג הוא בית המשפט למשפחה. ההליך שמתנהל על פי האמנה לא עוסק בקביעת המשמורת, אלא בהשבתו למדינה של קטין שנחטף, כדי שבית המשפט בעל הסמכות ידון בעניין המשמורת. ראו גם: מה ניתן לעשות במקרה של חטיפת ילדים לחו"ל בעת גירושין?לקביעת הסדרי ראיה במסגרת הסכם הגירושין יש חשיבות גדולה
חשוב מאוד לקבוע את הסדרי הראיה במסגרת הסכם הגירושין ולהסדיר מצב עתידי שבו אחד מההורים משנה את מקום מגוריו לחו"ל, וזאת, כדי להגן על זכותו לפגוש את ילדיו ולמנוע מחלוקות עתידיות. אי אפשר לקבוע את זכויות הביקור של ההורה על פי אמנת האג, וחייבים לקבוע את הסדרי הראיה בין ההורים בהסכם הגירושין, לפי הדין בישראל
במסגרת אישור ההסכם בעניין המשמורת והסדרי הראיה, יבדוק בית המשפט את המסוגלות ההורית ואת אפשרות השימור של הקשר עם הצד השני.הסכם הגירושין יקבע בין היתר, שזכויות האפוטרופסות של ההורה המתגורר בחו"ל ישמרו, על אף הסכמתו שהילדים יגורו בישראל עם האם.
בהסכם צריך לקבוע את זמני השהות והביקורים עם הילדים בצורה מפורטת: באילו חגים ובאילו חופשות יתקיימו הביקורים והמפגשים.בהסכם צריך גם לקבוע ערבויות כספיות, וסנקציות של קנסות כלפי צד שיפר את התחייבויותיו ולא יאפשר לשמר את הקשר עם הילדים.
את ההסכם מאשרים בבית המשפט בישראל, ואם ההסכם מאושר בחו"ל צריך שיכלול סעיף הסכמה המאפשר לאכוף את פסק הדין גם בישראל.מה קורה כאשר הסדרי הראיה מופרים?
כאשר מי מהצדדים מפר את הסדרי הראיה, ניתן לפנות אל בית המשפט למשפחה ולבקש להטיל סנקציות על המפר, ובין היתר קנס כספי על מי שמסכל מפגשים עם ההורה השני, צמצום הסדרי הראיה שלו, ו תשלום פיצויים כספיים. הפיצויים יוטלו על ההורה שמטרפד את הביקורים ופוגע בצד השני שצריך להתארגן ולמצוא סידור חלופי לילדים. בית המשפט רואה חשיבות בקיום תיקני של הסדרי הראיה כפי שנקבעו, זאת לאור מחקרים שמראים את החשיבות הפסיכולוגית והחברתית עבור הילד בלינה בבית שני הוריו.מן הפסיקה:
יש מקרים שהורה לא מקיים את הסדרי הראיה, ולא מאפשר ביקורים, או לחילופין, ההורה שצריך לבקר, לא מגיע לביקורים. בית המשפט למשפחה דן במקרה שבו האם התגוררה בארצות הברית, והאב והילדים גרו בישראל.בין הצדדים נקבע הסכם הסדרי ראיה שקיבל תוקף של פסק דין על לפיו האם תארח את הילדים בארצות הברית בחופשות במהלך השנה, וכן תבוא גם לביקורים בישראל. ההסכם קבע גם סנקציה של קנס על ההורה המפר. בפועל, האם לא הגיעה לביקור והאב הגיש תביעה לבית הדין הרבני. האישה מצידה הגישה תביעה לבית המשפט למשפחה במסגרתה טענה לחשש מאלימות על ידי האב, ובקשה ליישם את זכויות הביקור של הילדים בארה"ב. הצדדים נחלקו בעניין הסמכות : האב טען שהסמכות להכריע בסכסוך היא לבית הדין הרבני שאישר את ההסכם, והאם טענה כי לפי אמנת האג ניתן לתבוע בעניין בבית המשפט למשפחה. בית המשפט קבע כי אמנת האג לא תחול, ומאחר והילדים התגוררו בישראל עם ההורה שביקש לקיים את ההסכם, ולא בארצות הברית, והצו שנתן בית הדין הרבני נשאר על כנו ועל האם לכבד אותו ולבקר את הילדים בישראל. במקרה אחר נדרש בית המשפט נדרש לפסוק בנושא משמורת ילדים והסדרי ראיה במקרה שבו הורים מסוכסכים חיו ב- 2 מדינות ישראל ורוסיה. הצדדים ניסו להגיע לשלום בית, אולם האב טען, שהאם לא קיימה את הבטחתה לחזור עם הילד לרוסיה. הצדדים החליטו להתגרש והאב הגיש תביעה בה ביקש מבית המשפט לקבוע הסדרי ראיה עם הילד ולקיימם ברוסיה. בית המשפט הורה על ביקור הילד ברוסיה אצל האב בקיץ ובחופש הפסח. נקבע שלילד יש זכות טבעית להיות בקשר עם שני הוריו, ובין היתר עם האב בסביבתו הטבעית.
