כל מקרה גירושין טומן בחובו אינספור סוגיות רגישות, שצריכות לקבל מענה בסופו של דבר. אין צל של ספק שאחד הנושאים
המורכבים ביותר הוא המשמורת על הילדים, ממנה נגזרים גם הסדרי הראייה הספציפיים. צורת המשמורת, בין אם בני הזוג מגיעים אליה בהסכמה ובין אם מדובר בהחלטה של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, תשפיע בוודאי רבות על ההורים, ילדים והתא המשפחתי כולו.
חטיפת ילדים בעת גירושין היא עבירה לכל דבר ועניין
חטיפת ילדים לחו"ל היא סוגיה מורכבת בכל קנה מידה. במסגרת זו, אחד ההורים שלא זכה במשמורת, או לחלופין מהווה חלק מהליך גירושין בו עדיין לא נקבעה המשמורת, מוציא את הילד מישראל לאחת ממדינות העולם. מיותר אולי לציין שבמקרה של "חטיפה", הדבר ייעשה מבלי ליידע את ההורה השני וללא קבלת ההסכמה שלו או של בית המשפט. לכן מדובר בעבירה הטומנת בחובה השלכות אזרחיות ופליליות כאחד, ושעלולה כמובן לפגוע בזכויות של ההורה החוטף לאחר מכן.
בשנים האחרונות, למרבה הצער, אנחנו נתקלים ביותר ויותר דיווחים על חטיפות ילדים בישראל. ייתכן שהדבר קשור לאחוז הגבוה של מקרי גירושין, שרק עולה משנה לשנה: כיום ההערכה היא שאחד מבין כשלושה זוגות בישראל מגיע להליך גירושין, אם לא יותר מכך. בנוסף לכך חוקי התנועה בין המדינות הפכו לפשוטים יותר, הטיסות נעשו נגישות וגם המחירים ירדו (עד כמה שהמחיר יכול להיות שיקול בעבירה משמעותית דוגמת חטיפת ילדים). ישראלים רבים חיים למעשה בכמה מדינות, מחזיקים באזרחות נוספת לזו הישראלית או בעלי משפחה באחת ממדינות העולם – עובדות שמסבירות מדוע הם עלולים לפנות, בצר להם, לאפיק של חטיפת ילד.מה ניתן לעשות במקרים של חטיפת ילדים?
עם חטיפת ילדים, אי אפשר להשתהות. הורה המגלה כי הצד השני ברח לאחת ממדינות העולם עם הילד, חייב ליצור קשר באופן מיידי עם הרשות המרכזית בישראל העוסקת בנושא חטיפת הילדים – המחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים – או לחלופין למשרד עורך דין בתחום דיני המשפחה. יש שימליצו לפנות אל עורך דין הפועל במדינה הזרה, אם כי כיום יש עורכי דין רבים בישראל הפועלים במישור הבינלאומי ואף משתפים פעולה באופן הדוק עם קולגות הנמצאים מעבר לים. במקרה הזה תוכלו לקבל סיוע בשפה שאתם מכירים וקיצורי דרך בירוקרטיים, למשל בכל הנוגע להצטיידות בטפסים הרלוונטיים.
בשלב הזה מתחיל למעשה הליך הטיפול בעניין והשבת הילד, וזאת בהנחה שהמדינה אליה הוא נחטף היא חלק מאמנת האג, הכוללת בתוכה גם התייחסות לתרחישים בהם הורה יגיע עם הילד שלו ממדינה אחת לאחרת כאשר שתיהן חתומות באמנה (ישראל כידוע היא חלק מאמנת האג). חשוב לציין שאמנת האג רלוונטית רק בתנאי שלא עברה שנה ממועד החטיפה, וגם שגילו של הילד אינו עולה על 16.המהות העיקרית של אמנת האג, בהקשר הנוכחי, היא ליצור את שיתוף הפעולה המתבקש בין המדינות הרלוונטיות על מנת שניתן יהיה לאתר את הילד במהרה ולהחזיר אותו לארץ ממנו הוא הגיע. לאחר מכן מתחיל (או נמשך) הדיון בישראל בסוגיית המשמורת, בו מטבע הדברים הצד החוטף צפוי להיות בנקודת פתיחה בעייתית מאוד. נקודת המוצא המאוד הגיונית היא שחטיפה, בלי קשר לסיבותיה או לרציונל שלה בעיני ההורה החוטף, אינה עולה בקנה אחד עם טובת הילד.
לקריאה נוספת:Divorce and Kidnapping Children in Israel
Parental Childe Abduction
Parental Child Abduction: What is it and How Can You Prevent it?
