החוק הפלילי בישראל מגדיר חטיפה ככפייה על אדם בכוח, באיומים או בתרמית, ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, וקובע עונש של עשר שנות מאסר לעובר עבירה זו. עם זאת, כאשר מדובר בקטין שלא מלאו לו 16 שנים, כל הוצאה של הקטין ממשמורתו של האפוטרופוס החוקי, במעשה או בפיתוי, בלי הסכמת האפוטרופוס, תיחשב לחטיפה והעונש בגינה יהא 20 שנות מאסר.
חטיפת ילדים למדינה זרה
כאמור, חטיפת ילדים מהווה עבירה פלילית לפי חוק העונשין בישראל, והיא תטופל בידי רשויות האכיפה בארץ במידה ובוצעה בגבולות המדינה. עם זאת, כאשר אחד ההורים חוטף את הילד אל מחוץ לגבולות ישראל, התמונה מורכבת הרבה יותר.
הדבר קורה לרוב כאשר אחד ההורים מחזיק באזרחות זרה, דבר המאפשר לו בקלות לקחת את הילד עימו למדינת אזרחותו הנוספת. עוד יובהר, כי הקביעה לפיה אחד ההורים יהא משמורן אינה מקנה לאותו הורה זכות לעקור את הילד ממקום מגוריו ללא הסכמת ההורה הנוסף. בכדי למנוע מבעוד מועד חטיפה של הילד למדינה זרה, מומלץ כי כבר בתחילת הליך הגירושין תוגש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לעיכוב יציאת הילד מהארץ.אמנת האג
על מנת להתמודד עם סיטואציות מהסוג שלעיל, נחתמה בשנת 1980 בהאג האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בין לאומית של ילדים (המכונה לרוב "אמנת האג"), לפיה המשמורת על ילד תיקבע לפי מקום מגוריו הקבוע. עוד נקבע באמנה כי אסור להעביר ילד למדינה שאינה מקום מגוריו הקבוע ללא הסכמת שני הוריו או אפוטרופסו החוקי. כאשר נחטף ילד למדינה זרה, רשאי ההורה המשמורן להגיש בקשה להשבתו בהתאם לאמנת האג, והמדינות החתומות על האמנה מחויבות לדאוג להחזרת הילד למדינה שממנה נחטף, שם גם יתבצע הדיון בדבר המשמורת עליו.
כיצד יש לפעול במקרה של חטיפת ילד אל מחוץ לגבולות המדינה?
היה ונחטף ילד למדינה זרה, השאלה הראשונה שיש לבחון היא האם אותה מדינה חתומה על אמנת האג ואימצה אותה במסגרת הדין המקומי. האמנה אומצה על ידי מדינת ישראל בשנת 1991, עם חקיקתו של חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, והאחריות לביצועה ואכיפתה נמצאת בידי המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה.כאשר נחטף ילד למדינה החתומה על אמנת האג, על ההורה המשמורן להגיש תביעה לבית המשפט הרלוונטי במדינה אליה נחטף הילד ולדרוש את השבתו. במידה ובית המשפט ייווכח שהמדינה ממנה נלקח הילד היא אכן מקום מגוריו הקבוע, יורה אותו בית משפט על השבת הילד לאותה מדינה על מנת ששם יתקיים הדיון בעניינו. עם זאת, חשוב לציין כי בית המשפט אינו מחויב להורות על השבת הילד, ואף יהא מנוע מלעשות כן, אם ראה שיש בדבר כדי לגרום נזק ממשי לילד.
כאשר מדובר בחטיפת ילד למדינה שאינה חתומה על אמנת האג המקרה יהפוך מורכב אף יותר, כיוון שהטיפול במקרה יהא בהתאם לדין המקומי של אותה מדינה, שהינו שונה ממקום למקום.אולי יעניין אותך גם:
מה ניתן לעשות במקרה של חטיפת ילדים לחו"ל בעת גירושין?
