במסגרת תביעת הגירושין, נקבע כי אחד ההורים, האם או האב יהיו המשמורנים החוקיים של הילד. כלומר, ההורה לו נקבעת המשמורת, הוא ההורה איתו הילד יגדל באופן יומיומי, והוא אשר ידאג לחינוכו, עתידו וצרכיו הבסיסיים. שני ההורים ימשיכו להיות האפוטרופוסים הטבעיים של הילד, אך מכורח הנסיבות, יוכל הילד לחיות רק אצל אחד מהם. במקרים בהם זהות האב מוטלת בספק, מוגשת תביעת אבהות, שהינה בעלות חשיבות רבה בכל הקשור בהסדרי הראייה. במדינת ישראל נקבעת חזקת "הגיל הרך" הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת האם, אם אין נסיבות מיוחדות העלולות לשלול חזקה זו ממנה.
המחוקק הישראלי שם לנגד עיניו את כלל "טובת הילד" בכל הנוגע למשמורת וזמני שהות של קטינים בישראל ועל כן קבע כי בגילאים הרכים של הקטינים טובה להם השהות עם אימם. בכל מקרה של סכסוך בין הורים על משמורת של ילדיהם, יפסוק בית המשפט בהתאם לכלל "טובת הילד".
קביעת זמני שהות
לצד שאינו המשמורן החוקי של הילד, אשר עד גיל שש לרוב מדובר באב, יקבעו זמני שהות. כלומר, מי שאינו מחזיק בילדיו באופן יומיומי, מקבל את הזכות לבקר את הילדים ולפגוש בהם בזמנים מוגדרים. הסדרי הראיה יכולים להיקבע בהסדר על ידי הצדדים עצמם, או על ידי בית המשפט, באם הצדדים אינם מסוגלים להגיע להסכמות בעניין זה.
במקרים מסוימים, אין זה חריג כי במסגרת ויכוח על זמני שהות או משמורת על ילדים, תעורב בתהליך עובדת סוציאלית, והמפגשים יקבעו בהתאם להמלצותיה המוגשות בתסקיר סעד. כאשר קיים חשש שאחד ההורים יסכן את הילד בעת המפגש, קיימת סבירות כי הסדרי הראיה יתקיימו בפיקוח גורם מקצועי.
כאמור, ההורים יכולים באופן עצמאי לקבוע ביניהם זמני שהות של הילדים, ואולם חשוב לדעת כי הסכם זה אינו מחייב את בית המשפט. בית המשפט יבדוק האם ההסכם נחתם בהתאם לכלל של "טובת הילד", ורק אם כן, יאשר אותו בית המשפט. בכל אופן, כל פסק דין למשמורת על ילדים או לזמני שהות הוא אינו סופי וניתן תמיד לשינוי. מעת לעת יכולים הצדדים לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את אשר נקבע בעבר משיקולים של טובת הילד.
הסדרי הראיה המקובלים הם לרוב שני ביקורים באמצע השבוע, בשעות אחר הצהריים, וסוף שבוע שלם הכולל לינה בבית ההורה הנוסף, אחת לשבועיים. בתקופת החגים או החופש הגדול, נהוג לחלק את החופשות באופן מחזורי, כך שכל שנה יבלה הילד בחג עם הורה אחר. בחופשת הקיץ יכולים ההורים לחלק את החופשה ביניהם. בכל הקשור לחופשה או שהות בחו"ל, רצוי להסדיר הוצאת ילד לחו"ל בכתב. זוגות מחמירים יותר דורשים אף ערבויות להשארת הילד בארץ או לחזרה בתאריך מסויים. הכול תלוי בטיב היחסים בין ההורים.
הפרת הסדרי הראיה
במידה וחלה הפרה של הסדרי הראיה, יכול המשמורן החוקי של הילדים לנקוט בסנקציות כלכליות כנגד ההורה שמפר, כגון סנקציות של תשלומים עבור שמירה וטיפול בילדים או הוצאות אחרות שנגרמו לאם כאשר הילדים שהו איתה ולא עם ההורה אשר אמור היה לשהות עם הילדים באותה עת. כמו כן, יכולה האישה לבקש לצמצם את הסדרי הראיה.
המדובר בסנקציה קשה עבור הילדים, אך במקרה של הימנעות רציפה של האב מקיום הסדרי הראיה, יאפשר הדבר לילדים להימנע מאכזבה נוספת בנגרמת כל פעם מחדש כשהאב נעדר מהמפגש. במקרים אחרים יכולה האישה אף להגיש בקשה כנגד האב להפרת הסכם גירושין, במסגרתה ניתן להטיל על המפר קנס בכל מקרה של הפרת זמני שהות.
במידה ובן הזוג המשמורן אינו מאפשר לבן הזוג הנוסף להתראות עם הילדים, יכול בן הזוג הדורש קיום של הסדרי הראיה לפנות לפקידת הסעד בבקשה לדרוש מבן הזוג המפר לקיים את הסדרי הראיה ולאכוף את הביקורים. אם דרך זו לא צולחת, ניתן לגשת למשטרה ולהגיש תלונה נגד בן הזוג המפר. לצד התלונה יש להראות את החלטת בית המשפט בענייני הסדרי הראיה, כך תוכל המשטרה לזמן את בן הזוג המשמורן לתחנת המשטרה לצורך בדיקת הנושא.