
עם זאת, בית המשפט יכול שלא לאשר את הסכם גירושין אם ראה למשל שנחתם תחת לחץ של אחד הצדדים או יש בו כדי לפגוע בילדיהם של בני הזוג.
האם הסכם שקיבל אישור מבית המשפט מחייב גם את ילדי בני הזוג?
ההסכם שנערך בין בני הזוג מחייב אותם ואותם בלבד. ילדיהם הקטינים של בני הזוג, אשר לא היו צד למשא ומתן שהתנהל טרם ההסכם או להסכמות שנכללו בו, אינם מחויבים להסכם ויכולים להתנגד להסכמות שהושגו אשר נוגעות אליהם (בדרך כלל בכל הנוגע למזונות הילדים). למעשה, אף אם אישר בית המשפט את הסכם הגירושין, דלתות בית המשפט עודן פתוחות בפני הילדים לתבוע את מזונותיהם.כיצד באפשרות הילדים להתנגד להסכם הגירושין?
ילדי בני הזוג, שהינם קטינים, יכולים להתנגד לגובה המזונות שמשלם אביהם בדרך של הגשת תביעה לבית המשפט או לבית הדין באמצעות האפוטרופוס הטבעי שלהם (כיוון שלרוב תהיה התביעה כנגד האב, הילדים יגישו אותה באמצעות אימם).
על אף שהתביעה נעשית באמצעות אחר, הפסיקה בישראל מתייחסת אליה כאל תביעה עצמאית של הילדים כנגד אביהם. המשמעות של היות התביעה עצמאית הינה שבניגוד לאישה, אשר צריכה להוכיח כי חל שינוי בנסיבות המצדיקות מזונות גבוהים יותר אם ברצונה להתנגד לגובה המזונות שנקבע בהסכם בינה ובין הבעל, הילדים הקטינים אינם צריכים לעשות כן כיוון שלא היו צד להסכם ואינם כפופים לו.ההלכה אשר קובעת כי תביעת הילדים הינה עצמאית, נובעת מהרציונאל לפיו גובה מזונות הילדים צריך להיקבע תוך הסתכלות על טובת הילד ועליה בלבד. לעתים ייתכן, למשל, שגובה מזונות הילדים עליו הוחלט בהסכם נקבע עקב רצון של האם לסיים את הליך הגירושין כמה שיותר מהר, ולכן לעניין טובתם של הילדים לא ניתן משקל מספיק. לכן, ההתייחסות אל התביעה כתביעה עצמאית מאפשרת לבית המשפט לדון בנושא מזונות הילדים באופן נפרד, תוך בחינת טובתם האישית בלבד ומתן התייחסות הולמת לצרכיהם בהווה ובעתיד.
הלכת שר נ' שר
כאמור, הרציונאל העומד מאחורי ההלכה לפיה תביעת הילדים למזונותיהם הינה עצמאית הוא מתן אפשרות לבחינה פרטנית של טובת הילד וקביעת המזונות בהתאם לצרכיו. יתרה מכך, אף אם הילד היה צד להליכים בעת אישור הסכם הגירושין, אין הדבר מונע מבעדו להגיש תביעה עצמאית למזונותיו.הלכה זו נקבעה על ידי בית המשפט העליון בע"א 411/76 אורית שר נ' מיכאל שר, שם ציין בית המשפט כי: "במקרה שבפנינו אמנם הייתה הקטינה צד להליכים שקוימו בעת שההורים ביקשו לאשר את הסכם הגירושין שביניהם, אך לא נתקיים כל דיון בעניינה של הקטינה מעל ומעבר לדיון הכללי שסב על הסכם הגירושין בין ההורים, שבו הייתה כלולה, בין היתר, גם התניה בדבר מזונותיה של הילדה. מאחר והאינטרס של הקטינה לא זכה לדיון, לבחינה ולבדיקה ענייניים ויסודיים, בנפרד מעניין ההורים, במשפט שבו אושר הסכם הגירושין, רשאית המערערת להעלות דרישתה, לדיון כאמור, עתה".