דמי מדור הם תשלומים המגלמים את החובה של ההורים לדאוג לילדיהם למקום מגורים. בדרך כלל ההורים לא חושבים על דמי
מהם תשלומי מדור?
תשלומי מדור הם תשלומים הבאים לדאוג לצורך של הילדים לדיור ולהבטיח שיהיה להם מקום מגורים. דמי מדור נחשבים כחלק מהדין האישי ועל האב לדאוג לצורך הבסיסי הזה של ילדיו, כפי שציינו קודם, בעקבות פסיקה של בית המשפט ב-2017 גם על האם להשתתף בהוצאות דמי המדור.
כחלק מתשלומי המדור יש לדאוג לכך שהילדים ישמרו על אותה רמת חיים שהייתה להם טרם הגירושין. דמי המדור הם חלק מדמי המזונות בהם חייבים על פי חוק הורים לילדים במדינת ישראל. ההורים כאשר הם עדיין יחד אינם חושבים כל כך על דמי מזונות, אך כאשר הם מבקשים להתגרש וגרים בנפרד העניין עולה ויש להם חובה משפטית לדאוג לילדיהם לאוכל, להלבשה, ביגוד, לימודים וכמובן גם למקום מגורים.מה כוללים דמי המדור?
דמי המדור כוללים את הוצאות המגורים של הילדים והם כוללים את התשלומים עבור הדברים הבאים:
- תשלום שכר דירה בדירה בה גרים הילדים
- תשלום תשלומי המשכנתא כאשר ישנה משכנתא
- תשלום הוצאות הכרוכות באחזקה של הנכס, למשל: גז, ארנונה, חשמל, ועד בית, מים וכדומה
כיצד נקבע גובה תשלום דמי המדור?
ככלל יש לחלק את מהמדור בין שני ההורים לפי היכולות הכלכליות העומדות בפניהם. בנוסף דמי המדור נקבעים גם לפי מספר הילדים שיש להורים והחישוב הוא כזה:
- כאשר יש ילד אחד- האב יצטרך לשלם 30% מגובה מתשלומי המדור
- עבור שני ילדים 40% מתשלומי המדור
- עבור שלושה ילדים ומעלה 50% מתשלומי המדור
- זמני ההורות של ההורים
- העלות השוטפת של ההוצאות עבור המגורים
- עלות של דמי השכירות או סכום החזרי המשכנתא.
עד איזה גיל יחלה החובה לשלם דמי מדור?
על האב ישנה חובה לשלם תשלומי מדור עד שהילדים מגיעים לגיל 15. עד גיל 6 האב מחוייב לשלם תשלומי מדור לילדיו ומגיל שש, על פי פסיקת בית המשפט, על ההורים לחלוק את הנטל של תשלומי המדור. במקרים בהם להורים יש ילד עם צרכים מיוחדים חובת תשלומי המדור תימשך אחרי גיל 15, ישנם עוד מקרים בהם תשלומי מדור ישולמו לאחר גיל 15. כמובן, שהכל גם תלוי בהסכם הגירושין שההורים יצרו או בהסכם שבית המשפט קבע.
האם כדאי לקבוע תשלומי מדור בבית המשפט או דרך גישור?
ניהול תביעת מזונות וקביעתם (בכך, כמובן, גם תשלומי מדור) יכול להיות הליך עדין וחשוב ובסופו למעשה עומדים הילדים של בני הזוג. ניהול הסכם המזונות בבית המשפט יכול להיות לא טוב עבור ההורים, ומכך, כמובן, שגם עבור הילדים. הגישה בבית המשפט היא יותר לוחמנית, הצדדים מגיעים אל בית המשפט לעייני משפחה ומנסים להוכיח את צדקתם על פני צדקתו של הצד האחר ובסיום התהליך ישנו ״מנצח״ ו-״מפסיד״, מישהו תמיד יצא לא מרוצה.מנגד, הליך הגישור מתנהל בצורה שונה לחלוטין. בהליך גישור הצדדים יושבים ביחד ובמקום להטיח האשמות ולטעון לצדקתם הם מעלים את הצרכים שלהם ואת האינטרסים שלהם. בגישור נפתח שיח בין הצדדים וניתנת להם האפשרות להבין אחד את השניה ומכך להגיע לפתרון.
בבית המשפט מתקבל פסק דין שייתכן שלא יהיה מוסכם על אחד מהצדדים ולעיתים אפילו על שני הצדדים. לעומת זאת, בגישור ההסכם נוצר על ידי שני הצדדים עצמם והם אלו אשר יחליטו מה יהיה כתוב בו ושניהם יהיו מרוצים מכך. בנוסף, מאחר וההסכם נכתב על ידי שני הצדדים ושניהם מרוצים ממנו, עולה הסיכוי שהם באמת יכבדו את ההסכם לטווח ארוך ואם רוצים לשינויים ניתן לחזור לשולחן המגשר ולפתוח את הנושאים מחדש.