המונח הבטחת נישואין, על פי ההגדרה המשפטית בישראל, מתייחס למקרים בהם, ובמסגרת קשר אינטימי יציב ומתמשך, אחד מבני הזוג מביע את רצונו להינשא לזולתו, באופן ברור ונהיר, כאשר הצד השני מסתמך על אמירה זו באופן מוחלט, ונוקט בצעדים מסוימים בהתאם לה.
עם זאת, טבעם של יחסים בין-אישיים היא שהינם ברי שינוי, ואינם כפופים לחוזים ולנהלים משפטיים למיניהם. מסיבה זו, קיימים מקרים בהם, חרף רצונו הכן של אחד מבני הזוג בנקודת זמן מסוימת להינשא לשני, כוונת הנישואין מתערערת עם חלוף הזמן, ואף נמוגה לחלוטין. במצב שכזה, פתוחה הדרך בפני הצד הנכזב לפנות לערכאות משפטיות, ולהגיש תביעה לבית משפט בדבר הפרת הבטחת נישואין.תביעה על הפרת הבטחת נישואין בישראל
על פי חוקי מדינת ישראל, מעמדה של הבטחת נישואין דינה כהתחייבות בעלת אופי משפטי-חוזי. מסיבה זו, ובמידה והמציע נסוג בו מהצעתו לאחר הסכמת שני הצדדים לנישואין, מדובר על פניו בהפרת חוזה, על כלל משמעויותיה המשפטיות, אשר מזכה בפיצויים כספיים כקבוע בחוק.
לאור האמור, ובהתאם לפסיקות קודמות במסגרת מערכת המשפט הישראלית, אשר מכירה בהפרת הבטחת נישואין כעילה המאפשרת התערבות משפטית, פתוחה הדרך בפני הצד הנפגע להגיש תביעה משפטית כנגד המציע, בדרישה לקבלת סעד כספי בהוראת בית המשפט.יצוין עם זאת, כי אף שמדינת ישראל הינה אחת מהמדינות הבודדות בעולם המערבי אשר מכירות בהפרת הבטחת נישואין כעילה לתביעה משפטית, הרי שבבסיסה מדובר בסוגיה שנויה במחלוקת, אשר בתי המשפט מתקשים להתמודד עמה, מאחר והיא מערבת במידה רבה בין התחום האישי לתחום המשפטי.
בשל כך קיימת טענה חוזרת ונשנית, המושמעת על ידי גורמים שונים בתוך המערכת המשפטית עצמה, כי יש להימנע מעיסוק בתחומים אלו שבינו לבינה במסגרת המערכת המשפטית, שכן זו אינה ערוכה להתמודד עימם.מתי מוגשת תביעה שכזו?
במרביתם המוחלט של המקרים, התביעה מוגשת כתוצאה מהסתמכותו של הצד הנכזב על ההבטחה בדבר כניסה בברית הנישואין. ובעיקר כאשר הסתמכות זו מובילה לנקיטת צעדים מסוימים, אשר להם השפעה כלכלית ואישית ניכרת על מקבל ההצעה, כגון שינוי מקום מגורים, התפטרות מעבודה וכיוצא בזה.
מסיבה זו, ההפרה של הבטחת הנישואין מובילה לפגיעה כלכלית ואישית בצד הנכזב, כאשר הפניה לערכאות משפטיות נועדה לצמצמה ככל הניתן, באמצעות בקשה לסעד כספי הנגזר בהתאם למידת הנזק שנגרם לצד התובע, לרבות נזק ממוני ואישי.הליך התביעה והפיצוי הנגזר לזכאי
כאמור, בתי המשפט בישראל אינם נלהבים לעסוק בסוגיה, אשר בבסיסה נשענת במידה רבה על פרשנות אישית וסובייקטיבית, ולא על עובדות משפטיות קשיחות הניתנות לאימות ולאישוש.
מסיבה זו, מקובל כי על מנת להוכיח כי המקרה הנידון אכן מזכה במתן פיצוי כספי לצד התובע, יש להוכיח בצורה ברורה לחלוטין, כי אכן היה מדובר בהבטחה לנישואין אשר ניתנה ברצינות, ואשר האופי בו בוצעה, וכן הצעדים הנלווים לה, היו צפויים לגרום לאדם מן היישוב להסתמך עליה במידה מוחלטת.כמו כן, במסגרת הדיון נדרש התובע להוכיח כי הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפרת הבטחת הנישואין היה אכן נזק נרחב, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אישית, וזאת חרף פעולות שעשה במטרה לצמצמו ככל הניתן.
במרבית המקרים, במידה ושני גורמים אלו לא הוכחו בצורה ברורה, דין התביעה להידחות. עם זאת, במקרים בהם התביעה מתקבלת, לבתי המשפט בישראל יש יד חופשית בקביעת סכום הפיצוי לתובע, בהתאם למצבו האישי ולנסיבות התביעה השונות, בסכומים שנעים לרוב בין 10,000 ₪ ל-100,000 ₪.