הנושא הקשה ביותר אותו נאלצים בני זוג להסדיר במסגרת הסכם הגירושין הוא קביעת משמורת הילדים. זוגות רבים נקלעים לחילוקי דעות רבים במהלך הפגישות ביניהם לקראת ניסוח ההסכם, תוך שעולות שאלות בעייתיות רבות, כגון הקביעה אצל מי יגורו הילדים וכמה פעמים הם יתראו עם ההורה השני, הסדרי הראייה בחגים ושאלות הקשורות לאופן החינוך של הילדים.
הסדרת נושא המשמורת הינו פן חשוב מאוד במסגרת היכולת לשמור ככל שניתן על איכות חיים בריאה וטובה עבור הילדים החווים בעצמם את קריעת המשפחה. הכלל הקובע מבחינת משמורת ילדים הינה "טובת הילד", ללא כל מתן שיקול לאינטרסים שונים אחרים של ההורים. "טובת הילד" פירושה שמירה על בריאותו הגופנית והנפשית של הילד וסיפוק צרכיו הבסיסיים.
משמורת על הילדים – חזקת הגיל הרך
במדינת ישראל נקבע כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת של האם, אלא אם כן קיימת עילה של התעללות גופנית או נפשית. על פי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות האם מקבלת חזקה, המכונה "חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים עד גיל שש ימסרו למשמורתה. אולם האם זוכה במשמורת הילדים גם לאחר גיל 6 מכוח הפסיקה אשר גורסת באחת שאין להפריד בין אחים כאשר יש ילד אחד מתחת לגיל 6 והשני מעל גיל 6.בשנייה, על פי כלל ההמשכיות, לפיו אם הילד שהה אצל האם עד גיל 6, כך הוא צריך להמשיך גם לאחר גיל 6, למען יציבותם הנפשית של ילדים לאחר גירושין. לפיכך, ברוב המקרים האם היא זו שמקבלת את משמורת הקטינים, והסדרי הראיה נקבעים לאב. חוק זה יוצר מחלוקות רבות. האבות המתגרשים יוצאים שנים רבות כנגד סעיף חוק זה ודורשים לקבל זכויות בגירושין שיקבעו כי המשמורת לא תינתן באופן אוטומטי לאם, אלא תינתן להם זכות טיעון להותיר את הילד במשמורתם, גם כאשר מדובר בגילאים צעירים יותר משש.
קביעת המשמורת על הילדים
עניין המשמורת יכול שייקבע על ידי הצדדים במסגרת הסכם הגירושין. הוא יכול להיעשות בשני כיוונים: מלחמה או שלום – תביעה או הסכמה. באין הסכמה, יוכלו להותיר את הקביעה בפני בית המשפט לענייני משפחה. במקרה שהאב מגיש תביעת משמורת על הילדים בטענות שונות כנגד האם ואי יכולתה לגדל את הילדים, האם יכולה להגיש לבית המשפט כתב הגנה המפרט מדוע יש לדחות את תביעתו של האב.לאחר שהוחלט מי מקבל משמורת על הילדים, נקבעים הסדרי הראייה להורה הנוסף. ההורה יקבל את הילדים תקופות ממושכות בחגים ובחופשות מהלימודים, סופי שבוע מדי חודש ומספר ימים בשבוע, לפי החלטת הצדדים או על פי קביעת בית המשפט.
בהתאם לנוהג בישראל, עד הגיע הילדים לגיל שנתיים וחצי יכול האב לראות את ילדיו פעמיים עד שלוש בשבוע, בימים ובשעות קבועות. מעבר לגיל זה, יוכל האב לראות את ילדיו יותר וכן במהלך סופי השבוע. בהמשך, אם יהיו שינויים כמו מעבר דירה, שינוי בהיקף העבודה של אחד מההורים וכדומה, ניתן יהיה להגיש בקשה לשינוי הסדרי הראייה.חשוב לציין כי אם ילד נמצא במשמורת של האם, וטרם נקבעו הסדרי ראיה לאב, הרי שאם האב לוקח את ילדו ללא הסכמת האם או התיאום מראש, הוא עשוי להיות מואשם בחטיפה. אשר על כן, ועל מנת שלא להגיע למצבים קשים, כדאי להמתין עד לקבלת החלטה שיפוטית בעניין הסדרי הראייה.
משמורת משותפת
בשנים האחרונות, ובשל המחאה הגוברת מצד האבות אשר אינם זוכים למשמורת על פי חוק, החלה הפסיקה לתת גושפנקא לטענות האבות ובפסק דין חדשני ואמיץ שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, קבע השופט כי כאשר האם מעוניינת לקחת את הילדים ממקום המגורים המשותף ולעבור לעיר אחרת, כי הילדים יועברו למשמורת משותפת של ההורים ולא משמורת של האם בלבד. בית המשפט מנמק את החלטתו בכך שקביעה זו הינה לטובת הילדים.הפסיקה מרבה לדבר על כלל "טובת הילד" בבואה לקבוע משמורת. בניגוד לתפיסה שהיתה נהוגה בעבר, טובת הילד כיום היא גם חיים משותפים לצד אביו ולא רק אימו. בית המשפט שואל את עצמו בפסיקת משמורת האם האם יכולה להועיל לילדים במובן הפיזי והריגשי יותר או פחות מהאב.
שיטה שהפכה לנפוצה בשנים האחרונות, הינה שיטת נסטינג – שבמרכזה, הילדים ממשיכים להתגורר בבית, וההורים הם אלה שעושים משמרות ומגיעים לבקר בבית. על פי השיטה הילדים אינם מטורטרים מבית לבית ונשארים במקום הטבעי והמוכר להם. על שינוי משמורת ילדים>>>