בעיות פוריות במסגרת נישואין
בעיות פוריות במסגרת נישואיןאחת מהמוסכמות החברתיות הנפוצות ביותר בעולם, הינה כי מטרתם העליונה של נישואין בין בני זוג היא הולדת צאצאים. ואכן, במקרים רבים, ברקע נישואיהם של בני זוג עומדת הציפייה להולדת ילדים. עם זאת, בימנו, כ-10% מכלל הזוגות בישראל מתקשים בהבאת ילדים לעולם, חלקם בשל בעיות פוריות של הגבר וחלקם בשל בעיות פוריות של האישה, עובדה שעלולה לסכן את עצם הנישואין בין השנים.
במקרים בהם, חרף רצונם של בני הזוג לקיים את "מצוות פרו ורבו", הדבר אינו מוביל להולדת צאצאים, עשוי אחד מבני הזוג לבקש ולפרק את מוסד הנישואין, שכן אינו ממלא אחר שאיפותיו העיקריות במסגרת זו. מאחר ובישראל הפוסק העליון בתחום הגירושין הינו בית הדין הרבני, הרי שלעקרונותיה של ההלכה היהודית ישנה חשיבות עליונה במסגרת הסוגיה.האם אי פוריות יכולה לשמש כעילה לגירושין?
המוסכמה העקרונית, לפיה אי פוריות מהווה עילה לגירושין, זוכה לגיבוי במסגרת ההלכה היהודית, כאשר אי יכולתו של אחד מבני הזוג להעמיד צאצאים לבן הזוג השני, אשר מעוניין בכך, נחשבת במקרים רבים כעילה מספקת לגירושין, גם בהיעדר כל עילה אחרת. עם זאת, קיימים הבדלים בין המקרים בהם הגורם לאי הבאת ילדים הוא אי פוריות של הגבר, לבין המקרים בהם הגורם הוא אי פוריות של האישה, כפי שיוצג להלן.
אי פוריות של הגבר
על פי ההלכה היהודית, מצוות "פרו ורבו", אשר מטרתה הינה הולדת ילדים, מוטלת על הגבר לבדו. משמעות הדבר היא, כי במידה והגבר אינו מצליח לקיים מצווה זו, הרי שבאפשרותה של האישה להגיש בקשה לגט בבית הדין הרבני, וזאת במסגרת "טענת המומים", אשר מתייחסת לכל חולי או פגיעה גופנית אשר מונעת הבאת ילדים בעולם.במידה והאישה מוכיחה בבית הדין הרבני כי מצבו של הגבר הוא בלתי הפיך, וזאת חרף ניסיון ממשי למצוא מרפא, הרי שבאפשרותו של בית הדין לקבוע כי על הגבר להעניק גט לאשתו, ובמידה ולא יעשה כן, להטיל עליו סנקציות מסוימות.
אי פוריות של האישה
במקרה בו נמצא כי סיבת אי ההצלחה בהבאת הילדים לעולם הינה בעיית פוריות של האישה, גם פה רשאי הגבר להגיש בקשה לגט בבית הדין הרבני בטענת "מומים". כמו כן, לגבר גם יש אפשרות, ובמידה ובני הזוג חיים יחדיו למעלה מ-10 שנים, ולא הצליחו להביא ילדים בשל עקרות של האישה, להגיש בקשה לגירושין בטענת "עקרות", אשר אף היא מהווה עילה מקובלת להתרת נדר הנישואין.תביעת גירושין בעקבות בעיות פוריות
כאמור, על פי ההלכה היהודית ניתן להתיר קשרי נישואים של זוג בעקבות אי הולדת ילדים בשל בעיות פוריות. מסיבה זו, במסגרת הדיון בבית הדין הרבני, קיים דגש על השאלה האם מי מהצדדים הסתיר בעיית פוריות מהצד השני.
במידה ומתברר כי כך הדבר, בית הדין נוטה להתחשב בכך בדיון, בין היתר בשאלת המזונות, וכן בשאלה האם האישה זכאית לסכום המובטח בכתובה. מסיבה זו, הבחירה בבית הדין כמוסד המטפל בתביעת הגירושין הינה עדיפה עבור הצד שאינו נתפס כ"אחראי" להתפרקות הנישואין.לעומת זאת, במקרה שתביעת הגירושין מתקיימת בבית המשפט לענייני משפחה, הרי שבמסגרת הדיון, שאלת הפוריות כעילה לגירושין תופסת מקום מצומצם בהרבה, וזאת מאחר ובית המשפט מתבסס בפסיקותיו על ההגות הליברלית החילונית, ולא על המסורת הדתית. משכך, בית המשפט לענייני משפחה מהווה במרבית המקרים בחירה עדיפה עבור מי שבעיית פוריותו היוותה את העילה לגירושין.
