מזונות ילדים הוא נושא שכמעט תמיד מצוי במחלוקת במסגרת הליך הגירושין, ומשמש לא אחת לצורך סחיטה בכל הקשור למתן הגט.
הדין הדתי והחובה לשאת במזונות
מזונות נקבעים על פי הדין הדתי לפיו, על הבעל לשלם מזונות לילדיו באופן הבא: עד גיל 6 האב נושא בחובה זו באופן מוחלט, מגיל 6 עד 15 האב מחוייב במזונות הילדים, ומגיל 15 עד 18 מדובר במזונות מדין צדקה – ייבחנו את הכנסות בני הזוג וגם האם תשתתף בתשלום המזונות.
לפי הדין הדתי, המצב הכלכלי של האב אינו משנה לעניין חובתו היסודית לתשלום מזונות ילדיו.מגמת הפסיקה – הפחתה בסכומי מזונות שחלים על האב
בעבר המזונות חלו באופן מוחלט ואוטומטי על האב (והאם היתה ההורה המשמורן באופן מלא). פסקי הדין הושפעו מהשינויים החברתיים והמגדריים, ובתי המשפט למשפחה הפחיתו במקרים מסוימים ממזונות האב. נקבע לא אחת, שצריך להתחשב בהכנסות של שני הצדדים, ובעיקר כאשר האם משתכרת שכר גבוה או שמשכורת בני הזוג דומה, וכאשר מדובר בחלוקת זמנים זהה עם הילדים והאב לוקח חלק פעיל בחיי הילדים.
עם זאת, לא היתה הלכה אחידה מנחה, ולא היתה נוסחה לחישוב מזונות בנסיבות של הכנסות דומות ומשמורת משותפת.פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין מזונות במשמורת משותפת
פסק דין תקדימי מיולי 2017 בהרכב של 7 שופטי בית המשפט העליון, דן בעתירות בעניין חלוקת מזונות בין בני זוג, שהוגשו בנסיבות של משמורת משותפת, והשתכרות זהה.
פסק הדין קבע עקרונות של שוויון בחלוקת הנטל בין ההורים, וכן בכל הקשור למזונות ילדיהם באופן הבא:מאחר ובמהלך משמורת משותפת שני ההורים חולקים את השהיה שלהם עם הילדים באופן שווה, נקבע, שכאשר השכר של ההורים זהה– שני ההורים יחלקו באופן שווה תשלום המזונות, במטרה למנוע פגיעה ואפליה של האב.
נקבע כי עד גיל 6 האב מחויב באופן בלעדי, וכבר מגיל 6 ועד גיל 15 המזונות יהיו מדין צדקה, בהתחשב בהכנסות האישה וביכולתה הכלכלית.כמו כן, נקבע שהכנסות ההורים כוללות גם שכר דירה, מניות, משכורת, וכולי.
בית המשפט פסק שהיכולת הכלכלית של כל אחד מההורים וחלוקת המשמורת, הם הפרמטרים שיקבעו את השתתפות כל אחד מהם במזונות. כמו כן, נקבע שוויון בקשר להוצאות המדור של הילדים, וכל אחד מההורים יישא בהוצאות המדור והמחיה של הילדים כאשר הם שוהים אצלו. הוצאות חריגות יחולקו בין בני הזוג כפי שיקבעו ביניהם, לפי מידת השתכרותם, או לחילופין דרך חשבון בנק משותף.