חזקת השיתוף הנקראית גם הלכת השיתוף היא הדרך בה נקבעה חלוקת הרכוש בין בני זוג. חזקת השיתוף קובעת כי כל הרכוש אשר צבר בני הזוג במהלך חייהם המשותפים יחד, הינו משותף לשני בני הזוג וככזה, יש לחלקו באופן שווה בין הצדדים.
חשוב לדעת כי חזקת השיתוף היתה העיקרון המנחה לחלוקת רכוש בין בני זוג עד לחקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973, ועל כן היא אינה חלה על זוגות שנישאו ממועד חקיקת החוק.
כלומר, זוגות שנישאו לפני הראשון בינואר 1974, תמשיך ותחול עליהם חזקת השיתוף. היום, בעידן המודרני, רבים מהזוגות חותמים טרם הנישואין על הסכם ממון, המאפשר להם בעת גירושין, לשמור על רכושם הקודם.
חלוקת שווה בין בני הזוג
בבסיס הרעין של חזקת השיתוף עומדת ההנחה כי נכסים משותפים אותם צברו בני הזוג במהלך נישואיהם, עליהם להתחלק באופן שווה בין בני הזוג וכי ניכרת בבני הזוג הכוונה בעצם החיים בחיי משותפים עם בני זוגם, כי את הרכוש אשר צברו בתקופה זו יחלקו עם בן זוגם באופן שווה. המטרה העיקרית של חזקת השיתוף היא יצירת מערכת שיוויונית בין בני הזוג, מתוך ההנחה כי שני בני הזוג תורמים לחיים המשותפים יחד, כל אחד על פי דרכו במידה שווה לרווחת המשפחה, ולכן הם גם שותפים שווים בנכסיהם.
על אלו נכסים חלה חזקת השיתוף?
חזקת השיתוף חלה על כל נכס, רכוש או זכות סוציאלית שצברו בני הזוג, כל עוד הם גרו יחד תחת קורת גג אחת ושמרו על חיי שיתוף ביניהם, ואין זה קשור לשם הרשום כבעלים של הנכס באופן רישמי. חזקת הרכוש פועלת על הרכוש המשותף בלבד, ואינה כוללת רכוש פרטי של אחד מבני הזוג, אשר נצבר טרם כניסתו לחייו המשותפים הזוגיים. רכוש זה יכול להיות רכוש שהתקבל במתנה או בירושה, והוא יהיה שייך לבן הזוג אשר קיבל אותו, אלא אם הוסכם אחרת.
מקרים בהם חזקת השיתוף רלוונטית
כדי שניתן יהיה לעשות לעשות שימוש בחזקת השיתוף, די בהוכחת חיים משותפים, על מנת להעביר את נטל ההוכחה לבן הזוג אשר מבקש לסתור את קיום שיתוף הנכסים. כאשר בני הזוג נפרדים בשל בגידה, אין זה אומר כי בן הזוג הבוגד מאבד את זכותו לקניין על הנכסים המשותפים שהצטברו.
עוד נקבע בפסיקה כי העובדה שאישה אינה עובדת והגבר הוא שמכניס את רוב כספו למשק הבית המשותף, אין בו כדי לסתור את חזקת השיתוף. הדרישה ל"מאמץ משותף" מתקיימת גם כאשר כל אחד מבני הזוג תורם את חלקו באופן שונה, אחד עובד ומביא את שכרו והאחר תורם את חלקו לשיתוף על ידי עבודתו בבית טיפול בילדים או טיפול בתחומים שונים של צורכי המשפחה וקיומו של בית משותף.
חזקת השיתוף אינה נשיאה אך ורק בזכויות אשר צברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, אלא גם נשיאה משותפת בחובות מכוח אותה חזקה בדיוק. אם אחד מבני הזוג חייב סכום כסף מסויים לצד שלישי, הרי שבני הזוג נושאים בחוב זה באופן שווה, מבלי שהדבר יקנה לצד השלישי זכות תביעה כנגד בן הזוג השני.
בבית המשפט נידון מקרה שבו גבר הואשם בהעלמת מס בסכום כסף רב מאוד, ועלתה השאלה האם יש לחייב את אשתו כשותפה לחוב מעצם הלכת השיתוף. בית המשפט קבע לבסוף כי לאישה היה חלק פעיל בהעלמות המס שבוצעו על ידי הבעל בלבד, ולתועלתו האישית, ועל כן אין לראות בחוב כחוב משותף. בית המשפט פסק כי על הבעל לכסות את החוב מחלקו שלו ברכוש המשותף.
מניעת הברחת נכסים משותפים
חזקת השיתוף חלה רק ביחס לנכסים אשר בני הזוג יודעים על קיומם, ולא על נכסים מוניטין עתידיים או נכסים שהוברחו על ידי בן הזוג. בשל כך, חשוב וכדאי לבדוק את המצב הכלכלי בברור טרם נקיטת צעדים מעשיים לקראת הסכם גירושין.
על מנת למנוע הברחת נכסים משותפים על ידי אחד מבני הזוג, ניתן לחייבו לחתום על תצהיר בו הוא יצהיר כי אלו הם כל נכסיו. במקרה זה יוכל התצהיר להקנות את הזכות לתביעה עתידית ממחצית רכוש אשר יתגלה בעתיד, ואינו מצויין בתצהיר.
ראו גם:
כתב הגנה בתביעה רכושית