חוק שנכנס לתוקף ביולי 2016 הקרוי "חוק להסדר התדיינויות במשפחה (הוראת שעה) התשע"ה – 2014" , או "חוק הגישור", קובע, כי בני זוג שמבקשים להתגרש, יצטרכו לעבור הליך של גישור חובה בטרם יגישו תביעותיהם לבית המשפט או לבית הדין.
מה היה המצב עד כניסת החוק החדש לתוקף?
עד כניסת החוק החדש לתוקף, מי מבני הזוג שהחליט לפתוח בהליכי גירושין, היה מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכורך אליה עניינים של חלוקת רכוש, מזונות, משמורת וכולי או כתבי תביעה לבית המשפט למשפחה בנושאים הנלווים לגירושין. למצער, היו כתבי התביעה במקרים רבים כוללים האשמות של צד אחד כלפי משנהו. החוק החדש מחייב בן זוג שמבקש להתגרש להגיש בקשה ליישוב סכסוך וזאת בטרם יגיש תביעותיו לבית המשפט או לבית הדין הרבני.
המטרה של החוק
החוק נועד לאפשר לבני זוג להתגרש, מבלי להיאבק בבתי משפט ומבלי להיסחף למאבקים משפטיים קשים וארוכים, שלא ניתן לדעת מראש את תוצאתם, והעלולים לפגוע גם בילדי בני הזוג. גישור החוב מתמקד בפתרון של הסכסוך, ומטרתו לעזור לבני הזוג להסדיר את הסכסוך המשפחתי בנושאים הקשורים לגירושין, בהסכם מרצון, ובדרך של שלום והבנה עד להסכם גירושין סופי.עיקרי החוק
החוק קובע, כי מי שרוצה להגיש תביעה לבית המשפט בנושאים שקשורים לגירושין,יצטרך להגיש קודם בקשה לישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית המשפט למשפחה. לבני הזוג יוצע להגיע להסכם ביניהם בכל הקשור לנושאי הגירושין.
כאשר מוגשת בקשה כזו, בני הזוג יזומנו להגיע ליחידת הסיוע המצויה בסמוך לבית המשפט למשפחה. הצדדים ישתתפו ב- 4 פגישות גישור חובה – פגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום). במהלך הפגישות יציגו הצדדים את המחלוקות והדרישות שלהם. עורכי דין לייצוג הצדדים לא יהיו נוכחים במפגשים, עם זאת הם יכולים לייעץ לצדדים. בפגישות יהיה נוכח עורך דין מטעם יחידת הסיוע ועובדת סוציאלית. במהלך הפגישות יקבלו בני הזוג אינפורמציה לגבי ההליך המשפטי, ההשלכות המשפטיות והכלכליות של הסכסוך והשפעתו על הילדים.לבני הזוג יוסבר איך אפשרי להגיע לפתרון המשבר הזוגי בדרך של שלום ומידע על אפשרויות שונות כמו גישור אצל מגשרים חיצוניים מטעם בית המשפט, יעוץ, טיפול משפחתי, או טיפול זוגי. בנוסף, אם אפשר, יקבע מתווה זמני מוסכם על הצדדים בכל הנוגע למזונות , הסדרי ראיה של הילדים וכולי.
מי שקיבל הזמנה להופיע לישיבת המהו"ת מתחייב להופיע שכן אחרת התובענה שהגיש עלולה להימחק או שיטילו עליו הוצאות.לוח זמנים ביחידת הסיוע
הפגישות מתקיימות תוך 45 ימים מהרגע שהוגשה הבקשה לבית המשפט. בזמן הפגישות חל עיכוב הליכים משפטיים, וצד אינו יכול להגיש תביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני. עם סיום הפגישות, הפגישות יומלץ לצדדים לפנות להליך של גישור בהסכמה, והם יצטרכו להודיע בתוך 10 ימים מסיום הפגישות, אם הם מעוניינים להמשיך בהליך זה.
אם לא יוסכם להמשיך בגישור, ימשך עיכוב ההליכים עוד 15 יום נוספים, ובסופו יוכלו הצדדים להגיש תביעות לבית המשפט או לבית הדין הרבני.בקשות לסעד זמני
בזמן קיום פגישות המהו"ת, מוטל עיכוב הליכים כך שלא ניתן להגיש תביעות לבית המשפט. עם זאת, עלול להתעורר הצורך להגיש בקשה לסעד זמני ובין היתר לבקש עיקולים זמניים, או צו מניעה (כאשר קיים חשש להברחת רכוש, כספים, וכולי), עיכוב יציאה מהארץ, או בקשה בעניין של מזונות זמניים וכולי.
התקנות לחוק קובעות גם שלפני שחותמים על הסכם או על הסדר זמני, יש להיוועץ בעורך דין. אם מי מהצדדים לא מגיע לישיבות המהו"ת מסיבה מסוימת, ניתן להאריך את עיכוב ההליכים.