נישואין אזרחיים הינם נישואין אשר אינם מוכרים על פי הדין בישראל, שכן הם אינם נישואין שמתבצעים על ידי הרבנות. מדינת ישראל אינה מכירה בנישואין אזרחיים שלא על פי החוק הדתי, בשל העובדה כי החוק בארץ אינו מתיר נישואין בין דתות שונות. כלומר, בני זוג אשר הם אינם בעלי אותה דת (יהודיה ונוצרי למשל), אינם יכולים להינשא בנישואין הלכתיים ולהיות מוכרים כזוג נשוי במדינת ישראל. אשר על כן, האפשרות של זוגות אלו הינה חתונה אזרחית הנערכת בחו"ל. המדובר בהליך של נישואין הנעשה במדינה אחרת ומתבצע על פי חוקי הנישואין באותה מדינה.
גירושין אזרחיים על פי בית המשפט העליון
זוגות אשר נישאו בנישואין אזרחיים משום שהם לא בני אותה דת, יצטרכו להתגרש בגירושין אזרחיים. גירושין אזרחיים נעשים בהוראת בית הדין העליון אשר מחליט איזו ערכאה תדון בגירושין וכיצד יש להתיר ולבצע את הגט.
בתהליך הנישואין האזרחיים אין כל זיקה לדת או לרבנות והזוג לא נאלץ לעבור ברבנות הראשית או להתדיין בבית הדין הרבני, באם אינם חפצים בכך. לא כך הדבר בגירושין אזרחיים, גירושין בקרב זוגות אשר אינם נישאו במסגרת הרבנות. עד שנת 2005 נאלצו בני הזוג לגשת ולפתוח את תהליך הגירושין בפנייה לבית המשפט העליון על מנת שזה יקבע איזו ערכאה מוסמכת לדון בגירושין.
לאחר שהחליט בית המשפט העליון על בית המשפט, יפנו הצדדים אליו והוא יפנה לנציגי בתי הדין הדתיים של אותה דת כדי לקבל את אישורם על המהלך. הנציג הדתי יאשר את הגירושין רק אם מצא כי ישנה סיבה מספקת לגירושין. עד שנת 2005 מדובר היה בתהליך שיכול היה לקחת זמן רב בשל הגלגול בין הערכאות השיפוטיות והצורך להמתין ולקבל היתר מבית הדין הדתי של בני הזוג לגירושין.
גירושין אזרחיים בבית משפט לענייני משפחה
בשנת 2005 הוחלט בחקיקה כי הערכאה השיפוטית אשר אחראית על גירושין אזרחיים תהא בית המשפט לענייני משפחה. חוק זה בעצם קיצר את התהליך וכעת זוגות המבקשים להתגרש בגירושין אזרחיים מנהלים את כל ההליך מול ערכאה שיפוטית אחת.
בית המשפט לענייני משפחה יהא מוסמך לדון בהתרת נישואין אזרחיים של בני זוג שאינם מאותה דת, ואולם מקום מושב של אחד מבני הזוג או של שניהם בשנתיים האחרונות הוא בישראל. החוק גם קובע מסגרת זמן של שלושה חודשים בהם חייב ראש בית הדין הדתי למסור את עמדתו לביתה משפט לענייני משפחה בהתרת הנישואין.
סדר העדיפויות של בית המשפט לענייני משפחה
כאמור, לא יכול בית המשפט לענייני משפחה לפסוק על פי הדין הישראלי, שכן הדין דתי אינו מכיר בנישואין אזרחיים. בעצם נוצר כאן מצב שבו בית המשפט ישראלי יאלץ להתדיין על פי דין של מקום אחר. בית משפט יפסוק על פי סדר עדיפויות קבוע שנקבע בחוק על פי סדר העדיפויות הבא: הדין הפנימי של מקום מושבם של הצדדים, הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של הצדדים או הדין הפנימי הנהוג במקום עריכת הנישואין.
באם לא נמצא דין אשר על פיו ניתן להתיר את הנישואין האזרחיים, יש בסמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון כל אחד מבני הזוג לפני דין מקום מושבו, והכל על פי מה שנראה לבית המשפט כצודק בנסיבות העניין.
בשל העובדה כי גירושין אזרחיים הינם הליך שונה בארץ שמתבצע אך ורק באישור בית המשפט, כדאי להיוועץ עם עורך דין גירושין אשר יוכל לייצג אחד או את שני בני הזוג. עורך דין בתחום הגירושין יוכל לסייע ולהדריך בכל הנוגע לפרוצדורה הנהוגה בכל דת ויקל את ההתמודדות עם הבירוקרטיה המייגעת בתקופת הגירושין.
