הליך של גירושין בין בני זוג הוא הליך משמעותי אשר משפיע מאוד על הילדים. ברוב המקרים, פרידה בין ההורים מהווה טלטלה משמעותית, רגשית, ובלתי מובנת עבור הילדים שתמיד רוצים לראות את הוריהם יחד. עם זאת, כל ילד מקבל את הגירושין באופן שונה, ומתמודד אחרת עם המצב החדש. יש מצבים שהעדר מריבות ומתחים בבית משפיעה לטובה על הילדים, אולם על פי רוב, הם סובלים מהשינוי לפחות בתקופה הראשונה. 
מתי לספר לילדים על הגירושין?
הדבר תלוי בגיל הילדים ובמועד בו ההורים עומדים להיפרד. ילדים חוששים מה יעלה בגורלם עם הפרידה. בכל מקרה לא רצוי לספר ברגע האחרון על הגירושין ואת השיחה צריך לקיים לפני שנפרדים, כדי לאפשר לילדים להפנים את המצב החדש שבו אחד ההורים עוזב את התא המשפחתי.
אם מי מבני הזוג עוזב את הבית באופן לא צפוי ופתאומי, חשוב לספר מה הסיבה ולא להסתיר. כאשר מתכננים להיפרד, אפשר לספר כי מתוכנן להתגרש. ההורים צריכים לספר על הגירושין בעצמם לילדים ולהימנע מכך שהילדים ישמעו על התכנון שלהם להתגרש ממקור אחר.איך מספרים על גירושין?
מדובר בשאלה רלוונטית מאוד העומדת בפני הורים שעומדים להתגרש. צריך לעזור לילדים להתמודד עם המידע, למנוע אי וודאות, לספר ולהסביר את המציאות החדשה, לא להסתיר ולא למצוא תירוצים. חשוב שהילדים יהיו שקטים ובטוחים. ההורים צריכים לספר במתואם את אותו הסיפור.
עדיפה נוכחות של שני בני הזוג במהלך השיחה וחשוב לאפשר את הזמן שנדרש לשיחה. חשוב להתכונן לשאלות שהילדים עשויים להעלות לגבי סיבת הגירושין והמגורים העתידיים – והכל בהתאם לגילו של הילד.להימנע מהכפשה של ההורה השני
חשוב להימנע ככל האפשר מלדבר רעות ומלפגוע בכבודו של ההורה השני. חשוב לא לערב את הילדים במריבות או בהסתה, ולא להפוך אותם למתווכים בין ההורים, שכן זה עלול להכניס אותם ללחץ נפשי ולמצוקה, וליצור ניכור הורי. אין להסית ואין להוות מכשול בין ההורה השני והילדים. חשוב לשמור על כבור ההורה השני, לא להכפיש ולא לדבר באופן שלילי.
תגובת הילדים
ילדים חוששים מהלא נודע, פוחדים לאבד את הבית ומכך שיצטרכו להתרגל למשהו חדש. יש ילדים שיגיבו בכעס או בבכי או יסתגרו, ולכן חשוב מאוד במצבים אילו להעניק אהבה, לטעת בהם בטחון ככל האפשר, ואם צריך אז להיעזר בסיוע של איש מקצוע.במקרים רבים ילדים מאשימים את עצמם בגירושין. חשוב לומר לילדים שהם אינם אשמים כלל בפרידה של ההורים, ושההורים ימשיכו לטפל לאהוב ולדאוג להם באותה מידה כפי שהיה עד עתה. חשוב לתת להם אפשרות להגיד את אשר על ליבם, לבטא פחדים ולחצים וכו'.
ההסבר אודות הסיבה לגירושין
- את תוכן ההסבר צריך להתאים לגיל הילדים וליכולת שלהם לקלוט את הדברים. צריך להסביר באופן ישיר מהי הסיבה שההורים נפרדו, ולא להכביד באינפורמציה. חשוב שהילדים יבינו שזו היתה החלטה משותפת של שני ההורים.
- כדאי לספר מדוע מתגרשים באופן פשוט וברור, להתאים את ההסבר לגיל ולהבנה של הילדים, להגיד שלא מסתדרים לא רוצים לריב, רוצים לגור לבד רוצים שקט בבית.
- לאפשר לילדים שרוצים, לספר אודות הגירושין של הוריהם בסביבתם הקרובה, וזאת כדי למנוע בדידות ובושה.
- חשוב להבהיר לילדים את ההתנהלות החדשה שלהם, איך והיכן יהיו המגורים, וכיצד יהיו המפגשים עם ההורה השני. כמו כן לא להשאיר שאלות ללא מענה או אי הבנה כלשהם. יש להסביר שזו תקופה מלאת אתגרים אבל הם יקבלו עזרה מההורים.
- לא לחשוף בפני הילדים מצוקה כלשהי, שכן אז הם מרגישים חובה לעזור להורה, ונלחצים.
- חשוב לשמר קשר טוב עם הילדים באמצעות הקשבה ושיחות. לשמר את ההרגלים ככל שניתן, ולנהל שגרה עם כמה שפחות שינויים, כדי להקל על הסתגלות למצב המשפחתי החדש.
- יש לספר לכל הילדים לגדולים ולקטנים גם יחד ולא להסתיר מחלק מהם. לבוגרים כדאי לספר מראש. אם יש מספר ילדים וכל אחד בגיל אחר עדיף לספר ביחד לכולם.
- חשוב מאוד להסביר ולהרגיע, ותמיד לענות לשאלות גם לאחר הפרידה. שיחות חוזרות גם עם כל אחד מהילדים לחוד יכולות לעזור. ילדים בגיל ההתבגרות רגישים יותר, ולכן צריך לקחת בחשבון את הרצון שלהם להיות שותפים בקביעה של הסדרי הראיה.
