ניכור הורי הינו מצב שבו ילד מפתח רגשות קשים של כעס ותחושות שליליות כלפי אחד ההורים, עד כדי נתק מוחלט (פיסי ובעיקר רגשי). לרוב, התחושות הללו צומחות לאור תהליך פרידה של ההורים. לתופעת הניכור ההורי כמלווה הליכי גירושין ובדרך כלל מתן משמורת להורה הלא מנוכר, השפעות מגוונות. בראש ובראשונה, מושפעים מכך ההורה המנוכר ומעל לזאת, הילד המתנכר. 
מה גורם לתופעת הניכור ההורי?
בתופעת הניכור ההורי יש 3 צלעות. צלע אחת הינה הילד, שמתחיל בדרך כלל כגורם פסיבי. צלע שניה הינה ההורה המנכר, כלומר ההורה שעימו שומר הילד על יחסים טובים ובדרך כלל (גם אם לא תמיד) זהו ההורה אשר הילד נמצא בחזקתו. ההורה המנכר הוא זה המניע את התהליך, אם כי אין לשלול תרומה אפשרית למצב מצידו של ההורה המנוכר. הצלע השלישית היא ההורה המנוכר. זהו ההורה שבדרך כלל איננו המשמורן, כלומר מתגורר בנפרד מהילד ומההורה השני.הדלק הראשוני שמניע את תופעת הניכור ההורי הינו הפרידה, הגירושין. מקובל להניח כי ככל שמאבק הגירושין מר יותר או אמוציונלי יותר, כך גדל הסיכוי לניכור הורי. כאשר הסכסוך אשר קיים בין ההורים מר, עלולה לצוץ מעל פני השטח נטייה הרסנית של ההורה המנכר, לגרום לרגשות קשים מצד הילד, כלפי ההורה השני.
לפעמים, תופעה זו מתודלקת בסיבות נפשיות, בדרך כלל כאלה שמלוות את ההורה המשמורן. אלה יכולות להיות למשל צורך בשליטה, צורך להיות "צודק", מיקוד שליטה פנימי ולפעמים גם קווי סוציומטיים או אפילו פסיכופתיים.כיצד ניתן לזהות ניכור הורי?
לא כל נתק בין הורה לבין ילד מקורם בניכור הורי. חשוב מאוד להדגיש זאת ולהביא בחשבון שיש מצבים שבהם ההורה המנוכר למעשה מסוכן עבור הילד, בין אם מבחינה פיזית, בין אם מבחינה מינית (תקיפה מינית) ובין אם מבחינות אחרות.
בהחלט קיימים הורים שהם בלתי אחראיים, לא נוכחים או לא מהווים דמויות חינוכיות מוצלחות. אך כאשר הניכור ההורי מתקיים שלא בצדק, התוצאות עשויות להיות קשות מאוד, לא רק עבור ההורה המנוכר אלא בראש ובראשונה כלפי הילד המתנכר שיכול להפוך לחשדן, מריר, פסימי, בודד וחסר יכולת לתת אמון.חשוב, אם כן, לדעת לזהות נכונה את הניכור ההורי. תהליך הזיהוי חייב להתבצע על ידי אנשי מקצוע מומחים – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים. ניכור הורי ניתן לזהות בין היתר כך:
- בחינת היסטוריה משותפת – הורה שבעבר קיים קשר טוב או לפחות תקין עם הילד, גדולים הסיכויים שכאשר יש נתק או משקעים חדשים, מדובר בניכור הורי.
- צורת ההתבטאות של הילד – בתשאול של הילד יש לשים לב האם בדברו על ההורה המנוכר הוא משתמש במילים המתאימים לגילו. מילים גבוהות או שונות עלולות להראות "שתילת" רעיונות שליליים על ידי ההורה המנכר.
- תפיסת האחר – ילד שחווה ניכר הורי עשוי לגלות נטייה שטוחה לתפיסת האחר. כלומר, האחר נמדד במונחים בסיסים של טוב ורע מוחלטים. ההורה המנוכר יהיה תמיד "רע" וההורה השני יהיה תמיד "טוב".
כיצד ניתן להתמודד עם ניכור הורי?
כל המומחים מסכימים כי הדרך הראויה להתמודד עם ניכור הורי היא לטפל בעניין כמה שיותר מוקדם. ככל שתחושת הניכור מתארכת, קשה יותר לשנות. ההתמודדות יכולה לכלול מגוון כלים:- שיחות של הילד עם אנשי מקצוע כגון מטפלים, פסיכולוגים.
- שיחות של מטפלים או עובדים סוציאליים עם ההורים, בנפרד או ביחד.
- אפשרי במקרים קשים שימוש בכלים משפטיים – צו המורה לילד לקיים קשר עם ההורה המנוכר.
- במידה וההורה המנכר ממשיך בדרכו, ניתן לנקוט סנקציות נוספות כגון שלילת מזונות.
- ניתן לבצע תיווך בליווי בני משפחה שלא נשאבו לסכסוך, אשר יכולים לראות את המצב בצורה פחות רגשית ויותר "נקייה".
