פסק דין תקדימי: גם נשים בגירושין ישלמו דמי מזונות לילדים

מזונות קטינים הוא נושא אשר מעורר כמעט תמיד מחלוקת בין בני זוג שמתגרשים ומשמש פעמים רבות כאמצעי לסחיטה תמורת הגט.

ככלל המזונות נקבעים על פי הדין הדתי, והבעל הוא זה שנושא במזונות ילדיו, ואולם פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה הפך באותו מקרה את הקערה על פיה וקבע כי בתנאים מסוימים גם נשים ישלמו דמי מזונות.

מזונות על פי הדין האישי

הדין לגבי מזונות נקבע לפי דין אישי, לפי הנהוג הבעל מחויב בלבד במזונות בסיסיים של הילדים בגילאים 0 עד 15, וזאת ללא קשר למצבו הכלכלי, וכן עליו לשאת  בחלק היחסי במדור הילדים.

כאשר הילדים מצויים במשמורת משותפת אצל שני ההורים, האב נושא באופן בלעדי בתשלום דמי המזונות החודשיים באופן קבוע,

גם כאשר ההורים מרווחים שכר שווה ואפילו כשהאישה מרוויחה יותר. מצב זה העלה לא אחת חשש לפגיעה כלכלית באב ובילדים כאשר שהו אצלו.

פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון

לאחרונה נתן בית המשפט העליון פסק דין תקדימי במסגרת ערעור מזונות ילדים, וזאת בהרכב של 7 שופטים. בית המשפט קבע פה אחד הלכה בעניין מזונות ילדים בגילאים 6 עד 15 הנמצאים במשמורת משותפת.

פסק הדין שניתן נוגד מצב של  אפליה, בו הנטל לתשלום מזונות קטינים במשמורת משותפת חל על כתפי האב בלבד, ללא קשר ליכולות הכלליות שלו ושל האם.

מה קבע פסק הדין ?

פסק הדין מחלק באופן שווה את נטל המזונות בין ההורים במקרה של משמורת משותפת, וקובע, שההורים יהיו חייבים יחדיו שניהם במשותף במזונות ילדיהם בגילאי 6-15. נקבע כי החלוקה בין ההורים תיקבע לפי היכולות הכלכלית שלהם באופן יחסי בהתחשב במקורות ההכנסה שלהם (המשכורת), לפי הנסיבות של כל מקרה ומקרה, ולפי חלוקת המשמורת הפיזית. הרעיון המרכזי של פסק הדין הוא חיוב משותף של שני ההורים גם האב וגם האם, במזונות הילדים מדין צדקה כאשר מדובר במשמורת משותפת.

בית המשפט הסתמך על דעת היועץ המשפטי, מקורות ההלכה בכל הקשור למזונות מדין צדקה, ועמדתה של הרבנות הראשית אשר הביעה בפרסומים שונים כי יש להתאים את הטלת המזונות לעידן המודרני, בו גם האישה עובדת ומשתכרת, ולפיכך יש לקחת בחשבון את האפשרות הכלכלית שלה להשתתף בתשלום מזונות ילדיה.

עקרון השוויון לגבי הוצאות שוטפות

פסק הדין קבע עיקרון של שוויון לגבי  הוצאות מדור הילדים, באופן שהוצאות המדור יחולקו שווה בשווה בין ההורים שמקיימים משמורת משותפת. בפועל, כל הורה ישלם את הוצאות קיום הילדים, ואין צורך לקזז ולהעביר תשלומים בין ההורים.

ומה לגבי הוצאות חריגות ?

פסק הדין התייחס להוצאות חריגות הקשורות לגידול הילדים, וקבע, כי בני הזוג המשתכרים באופן שווה, יקבעו ביניהם הסדר לטיפול בהוצאות שאינן נוגעות לקיום שוטף של הילדים, אלא לצרכים אחרים וחריגים כמו טיפול רפואי יוצא דופן, או רכישה חריגה עבור הילד.

בפסק הדין הוצע, כי ההורה המשמורן המרכזי שטיפל בילדים לפני הגירושין, הוא זה שיקבל תשלום של מחצית ההוצאות החריגות (שאינן שוטפות) מההורה השני. שני ההורים יחלקו בהוצאות חריגות לפי מידת השכר שלהם, וכפי שיקבע בית המשפט למשפחה, וכל הורה ישלם בנוסף כמובן גם  הוצאות שנוגעות למדור הילדים.

אפשרות חלופית שהוצעה בפסק הדין לניהול ההוצאות החריגות במסגרת המשמורת המשותפת, היא התנהלות בחשבון בנק משותף.

סיכום ומסקנות

בית המשפט ציין בפסק דינו כי  למרות שמתן הגט נמצא בידי הבעל, הדבר אינו  מצדיק הטלת מזונות ילדים בלתי שוויונית באופן שהוא היחיד שיישא בנטל תשלום המזונות. הדבר תקף במיוחד כאשר הבעל מנהל את הגירושין בתום לב והגינות. במקרה זה צריך לנהוג בשוויון בין בני הזוג.

פסק  הדין לא עסק בתשלומי מזונות לקטינים בגילאים 0 עד 6 שנים, ותשלום המזונות במקרה כזה נשארו מוטלים על האב.

פסק הדין אכן מושתת על טובת הילד ועל עקרון השוויון בין הגבר והאישה, עם זאת, אין להתעלם מכך שהוא עלול להאיץ הגשת תביעות למשמורת משותפת, כאמצעי להפחתת מזונות, גם על ידי מי שמלכתחילה לא היה מעוניין במשמורת כזו.

לאחר הפסיקה, החל היישום שלה ביחס לחלוקת המזונות בין זוג ההורים. ישנם מקרים שונים שבהם בתי המשפט דנים ועוסקים – כאשר כל מקרה נדון לגופו.