שינוי משמורת ילדים

משמורת ילדים הוא נושא רגיש מאוד המעורר מחלוקת קשה בקרב רבים מן הזוגות המתגרשים. בהעדר הסכמה בין בני הזוג על הסדר המשמורת, יכריע בעניין בית המשפט, כאשר השיקול המרכזי המנחה אותו הוא טובת הילד.

האם ניתן לשנות את משמורת הילדים לאחר שנקבעה? בכך יעסוק המאמר שלפניכם.

משמורת ילדים – מלאה או משותפת

כאשר יש לקבל החלטה בעניין המשמורת, קיימים למעשה שני הסדרים אפשריים. הראשון הוא משמורת מלאה וזהו ההסדר הנפוץ ביותר כיום.  במסגרתו, אחד ההורים הוא ההורה המשמורן והשני מקבל זכויות ביקור. לרוב, האם תהיה המשמורנית ולאב ייקבעו זמני שהות.

כאן ישנה הבחנה בין זמני שהות מקובלים לבין זמני שהות נרחבים. המסגרת המקובלת היא מפגש דו שבועי של האב עם הילדים בשעות אחר הצהריים וכל סוף שבוע שני. ניתן גם ליישם זמני שהות נרחבים, אז למפגשים באמצע השבוע תתווסף גם לינה.

ההסדר השני הוא משמורת משותפת, במסגרתו ההורים חולקים את המשמורת ביחס שווה.  מטבע הדברים, הסדר זה דורש שיתוף פעולה הדוק ולכן הוא מתאים רק במקרים בהם מערכת היחסים בין ההורים נשארה תקינה על אף הגירושין. יש לציין, כי בתי המשפט אינם ממהרים לאשר הסדר של משמורת משותפת והם עושים כן רק כאשר שוכנעו כי קיימת מערכת יחסים הורית טובה, מסוגלות הורית שווה של ההורים וכי ההסדר ישים מבחינה טכנית.

שינוי משמורת ילדים – האם זה אפשרי?

החלטות הנוגעות לענייני משמורת ילדים וזמני שהות, מתקבלות על ידי בית המשפט בכובד ראש ולאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים. אולם, אין המדובר בהחלטות סופיות ואם חל שינוי מהותי בנסיבות וטובת הילד אינה נשמרת בהסדר הקיים, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי. בית המשפט יבחן את טענות המבקש/ת ויחליט האם בנסיבות העניין נכון יהיה לשנות את הסדר המשמורת או את היקפם של זמני שהות.

חשוב מאוד לציין, כי השינוי בנסיבות חייב להיות משמעותי מאוד ולהשפיע באופן מהותי על טובת הילד. כלומר, על בית המשפט להשתכנע כי לא ניתן שום פנים להותיר את המצב כפי שהוא. עמידה בנטל ההוכחה הזה אינה פשוטה כלל וכלל ועל כן חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין טרם פנייה לבית המשפט.

דוגמאות לשינוי משמורת

כאמור מעלה, בית המשפט ייעתר לבקשה של שינוי משמורת ילדים, רק כאשר חל שינוי משמעותי ומהותי בנסיבות וטובת הילד אינה מתקיימת עוד במצב הנוכחי. להלן מספר דוגמאות:

• סיכול הקשר עם האב: האם קיבלה משמורת מלאה על הילדים ונקבעו לאב זמני שהות. אולם, האם מסכלת באופן קבוע ושיטתי את המפגשים עם האב ומסיתה את הילדים כנגדו. במצב שכזה, טובת הילדים נפגעת והאב יכול לפנות לבית המשפט ולבקש להטיל סנקציות על האם, להרחיב את זמני שהות שנקבעו בעבר ואף להעביר את המשמורת אליו.
• שינוי בסגנון החיים: דוגמא נוספת היא מצב של שינוי קיצוני בסגנון החיים של אחד ההורים. כך למשל, במקרה של חזרה בשאלה או חזרה בתשובה. כאשר הילדים התחנכו באופן מסוים ואחד ההורים משנה את סגנון החיים באופן קיצוני, ניתן יהיה לבקש שינוי במשמורת או בזמני שהות, על מנת שלא לפגוע בתחושת היציבות של הילד.
• עמדת הילד: בישראל, חלה חזקת הגיל הרך הקובעת כי ילדים עד גיל 6, יהיו באופן אוטומטי בחזקתם אמם. אולם, כאשר הילד גדל ומביע רצון לעבור להתגורר עם האב, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי המשמורת. היה ובית המשפט שוכנע כי זהו רצונו האמיתי והכנה של הילד וכי לאב ישנו הרצון והמסוגלות לכך, ייתכן כי בית המשפט ייעתר לבקשה.

לקריאה באותו הנושא: שיטת נסטינג – שיטה בה הילדים נשארים להתגורר בבית וההורים הם אלה שמבקרים, על פי משמורת שנקבעת מראש.

אולי יעניין אותך גם:

מענקים לגרושים עקב הקורונה