טובת הילד בגירושין

הליך גירושין הוא חוויה לא קלה עבור בני הזוג ועוד יותר, עבור הילדים. משהחליטו בני זוג נשואים, להתגרש, עליהם לעשות כל מאמץ להגיע להסכמות בענייני הגירושין, אותן יעגנו במסגרת הסכם גירושין. ההסכם יוגש לאישור ערכאה שיפוטית ויקבל תוקף של פסק דין.

עורכי הדין המייצגים את הצדדים, ינסו תמיד לעודד את בני הזוג להגיע להסכמות, על מנת שלא להשאיר את ענייני הגירושין לידי הכרעתה של הערכאה השיפוטית. אם בני הזוג מתקשים לגבש הסכמות, יציעו עורכי הדין פנייה לגישור, בכדי לפתוח את ערוצי התקשורת בין בני הזוג ולקבל הסכמות בנושאי הגירושין.

משמורת

כאשר לבני הזוג יש ילדים, הנושא המרכזי לגביו יש לקבל החלטה הוא נושא המשמורת. הסדר משמורת יהיה אחד משלושת אלו: משמורת מלאה לאם, משמורת מלאה לאב או משמורת משותפת.

לרוב, האם היא ההורה המשמורן והאב פוגש את הילדים, במסגרת הסדרי ראייה. היקף הסדרי הראייה, משתנה בהתאם לגילו של הילד אך ככלל, מדובר על שני מפגשים של כמה שעות במהלך השבוע ומפגש ארוך עם לינה בכל סוף שבוע שני.

בשנים האחרונות, ישנם לא מעט זוגות, המחליטים על הסדר של משמורת משותפת. זהו מצב שבו ההורים חולקים באופן שווה בשווה, את גידול הילדים. היתרון המרכזי בהסדר זה הוא היכולת של שני ההורים לשמר קשר קרוב ורציף עם הילדים.

הערכאה השיפוטית מעורבת בהחלטה על הסדר המשמורת בכל מקרה, בין אם בני הזוג הגיעו להסכמה, שכן אז על הערכאה השיפוטית לאשר את ההסדר ובין אם הותירו בני הזוג את ההחלטה מראש בידי הערכאה השיפוטית.

עקרון טובת הילד

בבואו של בית המשפט או בית הדין, לקבל החלטה בעניין משמורת, יעמוד לפניו עקרון טובת הילד, במסגרתו בוחן בית המשפט בין השאר את הפרמטרים הבאים:

1. גיל הילד: בגילאים קטנים, נוטה בית המשפט לפסוק משמורת מלאה לאם ולאב הסדרי ראייה.
2. מסוגלות הורית: פרמטר זה חשוב במיוחד במקרה שבו בני הזוג מבקשים משמורת משותפת. אז, נדרש בית המשפט לבחון את המסוגלות ההורית של כל אחד מבני הזוג, בנפרד, על מנת לוודא כי יש לכל הורה את היכולת הנפשית והכלכלית לדאוג לילדיו מחצית מהזמן.
3. מערכת היחסים בין ההורים: כאשר היחסים בין בני הזוג קשים ומתוחים, יעדיף בית המשפט, הסדר משמורת אשר יקטין עד למינימום את הצורך של ההורים לתקשר זה עם זו, על מנת שלא לחשוף את הילדים לריבים וצעקות ולגרום להם לנזק נפשי. מאידך, כאשר בני הזוג מתקשרים זה עם זו בכבוד ובהבנה, למרות פרידתם והם מבקשים משמרות משותפת, יטה בית המשפט לכבד את הסכמתם להסדר זה.
4. רצון הילד: כאשר הילד בוגר דיו להבין את משמעותה של המשמורת, יאפשר לו בית המשפט להביע את  רצונו לגבי המשמורת וייקח את רצון הילד בחשבון בעת קבלת החלטה.
5. הסדר קל לביצוע: בית המשפט רוצה לקבוע הסדר משמורת שאינו תואם רק את רצון ההורים ואת רצון הילד, אלא שניתן גם לבצעו מבחינה פרקטית והוא נכון גם לתקופה זו וגם לעתיד. בית המשפט לא יאשר הסדר משמורת שנראה כי יכול להסתדר לתקופה קצרה ויצריך את הצדדים לחזור לבית המשפט בעוד מספר שנים.

בתי המשפט ובתי הדין הרבניים, בוחנים כל מקרה לגופו, על פי הנסיבות הספציפיות של הצדדים ונעזרים, לשם קבלת החלטה בחוות דעתם של בעלי מקצוע כמו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. מטרה של הערכאה השיפוטית, היא לקבוע הסדר משמורת במסגרתו יקבל הילד את המסגרת הנפשית, הפיזית והכלכלית התומכת ביותר.