מהי שלילת כתובה?
תשלום דמי הכתובה מוענקים לאישה מכוח ההלכה היהודית. הכתובה, אשר מהווה מסמך משפטי לכל דבר ועניין, מבטיחה את זכויות האישה במקרה של גירושין, ונועדה במקור להגן עליה מפני גירושין שנעשו באופן קפריזי.
עילות לחיוב ושלילת כתובה
כאמור, ישנם מקרים רבים בהם הבעל יוכיח קיומם של עובדות מסוימות הקשורות לאשתו, ויוכל על ידי כף לחייב אותה בקבלת גט ללא תשלום של דמי הכתובה כלל וכלל. כך למשל במקרים בהם הבעל יוכיח באמצעות ראיות מהימנות כי אשתו בגדה בו עם גבר אחר, ניתן יהיה לשלול את תשלום הכתובה מן האישה.
כמו כן, במקרים בהם בית הדין הרבני מחייב את האישה לחזור לחיות בשלום בית עם בעלה, אך האישה מסרבת ועומדת בשלה, ניתן גם פה לשלול ממנה את הזכות לכתובה. בנוסף, גם כאשר נחתם הסכם שלום בית והאישה מפרה את התנאים שכתובים בהסכם, עלולה להשלל ממנה הזכות לקבלת תשלום הכתובה.הדברים נכונים גם במקרים בהם האישה מגישה את תביעת הגירושים אך העילות לתביעה לא כלולות במסגרת העילות הסגורות של המשפט העברי, ולאחר דיונים בבית המשפט, התברר כי האישה לא מעוניינת לשתף פעולה עם בית הדין ואינה רוצה לעשות שלום בית עם בעלה, ניתן לשלול מן האישה את תשלום תוספת הכתובה. במקרים חמורים יותר יהיה ניתן אף לשלול את תשלום עיקר הכתובה עצמה.
מבחינת עילות מן המשפט העברי, ייתכנו מקרים בהם הבעל גילה מומים ופגמים שונים אשר היו לאישה עוד בטרם הנישואין, ופגמים אלו הוסתרו ממנו והוא גילה אותם למעשה רק לאחר הנישואין. במקרים אלו הבעל יהיה רשאי להתגרש ללא תשלום הכתובה.גם במקרה בו האישה עזבה את הבית ללא עילה מהימנה, ניתן להפסיד את התשלום (ואף את תשלום המזונות במקרים מסוימים). במקרים בהם אישה אינה חפצה לקיים יחסי אישות המביא אותה לידי הכרזה כמורדת על פי ההלכה, תישלל הזכות לתשלום הכתובה.
חשוב לומר כי הדברים נכונים גם להיפך וכי ניתן לחייב את הבעל בסיטואציות מסוימות בתשלום הכתובה. כך למשל במקרים בהם דווקא מוכח כי הבעל רוצה להתגרש ללא עילה מוצדקת, יחויב הבעל בתשלום הכתובה.כמו כן, במקרים בהם האישה יזמה הליך של תביעה לשלום בית, ובית הדין הרבני שוכנע מרצונה הטוב של האישה לשיקום היחסים, ייתכן כי הבעל יחויב בתשלום הכתובה לאור סירובו נוכח התנהגות האישה.
שלילת כתובה בעקבות תלונות שווא
עילה חדשה העולה בתקופה האחרונה בבתי הדין הרבניים נסובה סביב סיטואציות בהם האישה הגישה פעם אחר פעם תלונות שווא למשטרה על התנהגות אלימה של הבעל. במקרה זה בו בית הדין הרבני התרשם מהיחסים העכורים והבלתי הפיכים בין בני הזוג, שקל בית הדין את מעשיה החמורים של האישה.כפועל יוצא של התנהגות פסולה זו, שלל בית הדין את זכות הכתובה ממנה בין השאר גם בנימוק שיצא עליה שם מורדת וכן מן העובדה שהיא למעשה הוציאה שם רע לבעל בפני הסביבה עקב תלונות על הטרדה מינית.
