קיימים מקרים רבים במסגרת הליך גירושין, שאחד ההורים מסית את הילדים נגד ההורה השני. מצב כזה עלול להתרחש גם במשמורת משותפת וגם כאשר מי מההורים הוא המשמורן העיקרי. מדובר בניכור הורי שהוא מצב בעייתי והרסני הנובע מתוך כעס ורצון לנקום בהורה השני. ההסתה עלולה לגרום לכך שהילדים לא ירצו להיות במחיצת ההורה המוסת והם עלולים לפתח התנגדות כלפיו. 
איך מתמודדים עם הסתה של הילדים?
ישנם שני נתיבים להתמודדות עם מצב של ניכור הורי.
התמודדות עצמית
חשוב לערוך שיחות מרובות עם הילד לנסות להסביר שההסתה היא דעה של ההורה המסית בלבד ומה שנאמר במסגרתה אינו אמת כלל. צריך להסביר שלגיטימי להתעלם מהסתה ולחשוב אחרת. לא רצוי לעשות שימוש בילדים בעניין ההסתה, ולא להפוך אותם לצד בסכסוך הזוגי. אפשר לבקש שהילדים יפנו להורה שמסית ויבקשו בעצמם שיפסיק להסית.כאשר ההסתה היא גלויה, אפשר לתעד אותה. חשוב מאוד לבקש מבן הזוג להפסיק את ההסתה, ואפשר ורצוי להיעזר בעורך דין לעניין זה אם ההסתה אינה פוסקת. עורך הדין ישלח מכתב התראה לפני שינקוט בהליכים.
התמודדות משפטית עם הסתה וניכור הורי
במישור המשפטי יש מספר דרכים להתמודד עם הסתה של בן זוג נגד הילדים:צריך לבדוק אם הסדרי הראיה והמשמורת שהוסכמו במסגרת הסכם הגירושין מופרים. אם הסדרי המשמורת אינם תואמים את אשר הוסכם במסגרת הסכם הגירושין, מדובר בביזיון בית משפט וניתן לנקוט בהליכים בהתאם ולבקש להטיל קנסות כספיים על המפר את פסק דינו של בית המשפט (פסק הדין אישר את הסכם הגירושין והסדרי המשמורת).
אפשר גם להגיש תביעה על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. כאשר הוכח לבית המשפט שהייתה הסתה נגד הורה, יכול בית המשפט לחייב את ההורה המסית לעבור טיפול על ידי פסיכולוג, והאחריות בעניין תחול על ההורה המסית.כאשר יש ניכור הורי חמור ניתן להיעזר בפסיכולוג, ובעורך דין מומחה לגירושין. צריך לבקש מבית המשפט להחליט לערב גורם מקצועי כמו פסיכולוג או עובדת סוציאלית. אפשר גם לבקש בדיקת מסוגלות הורית שתבוצע למי שמסית, ותוצאותיה יקבעו אם הוא מסוגל לקבל משמורת על הילדים.
יש לפנות לבית המשפט ולבקש את העברת המשמורת להורה שמסיתים נגדו, וכן להתנות את הפגישה של ההורה המסית עם הילדים רק במרכזי קשר שנועדו לכך, ותחת פיקוח של עובדים סוציאליים.מהפסיקה
- בית המשפט קבע כי במקרה שהאב הסית את הקטין נגד אימו – האם תזכה במשמורת
מדובר בתביעת גירושין של בני זוג הורים ל – 2 ילדים. בית המשפט לענייני משפחה העניק משמורת זמנית לאם. האם טענה שהאב מסית מאוד את הבן נגדה וקיים חשש לניכור הורי. האב ביקש לקבל את המשמורת על הקטינים וטען שהאם הגישה נגדו תביעת סרק.
עיקרון טובת הילד
בבואו לקבוע בעניין המשמורת, שם בית המשפט את טובת הילד לנגד עיניו – זאת בהתאם לחוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות. על פי החוק, כאשר בית המשפט קובע את הסדר המשמורת הוא יבקש להגן על האינטרסים של הילדים, להיות אצל ההורה המתאים ולשמר את הקשר עם ההורה השני. במקרה הנדון הזמין בית המשפט את הילד לשיחה, והסתבר שהוא נפגע מהסכסוך ואכן יש הסתה נגד האם. בסופו של דבר קבע בית המשפט, וגם בהסתמך על תצהירה של פקידת הסעד, כי טובת הילדים היא שהאם תהיה ההורה משמורן, וזאת בשל חשש לניכור הורי מצד האב.- משמורת משותפת תבוטל לאחר שהוכח כי האב הסית את הילדים
