על גירושין והסדרי רכוש וממון

דיני הירושה בישראל
חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי בפטירתו של אדם יועבר עיזבונו ליורשיו על פי דין. סעיף 10 לחוק קובע כי מי שהיה בן זוגו של המוריש בעת פטירתו הינו יורשו על פי דין, ואף נותן לבן הזוג עדיפות ברורה על פני יתר היורשים (כגון צאצאי המוריש), שכן בהיעדר צוואה קובע חוק הירושה שאדם אשר נפטר יוריש באופן אוטומטי את מחצית מעיזבונו לבן זוגו, וכן את המכונית המשפחתית וכל המיטלטלין המשותפים, והיתרה תחולק בין ילדיו. עוד יובהר, לעניין זה, כי "בן זוג" אין משמעו דווקא מי שהיה נשוי כדת וכדין למוריש בעת פטירתו, אלא אף ידוע בציבור של המוריש ומי שחי עימו חיי משפחה במשק בית משותף.
חשיבותה של צוואה בהליכי גירושין
כידוע, הליכי גירושין ופרידה בין בני זוג עשויים להימשך זמן רב, לעיתים אף במשך שנים ארוכות. יתרה מכך, במקרים רבים בני זוג מחליטים לחיות בנפרד האחד מהשני, אך זאת מבלי להביא לסיום פורמאלי של קשר הנישואין. במקרים אלה ייתכנו מצבים בהם אחד מבני הזוג נפטר לפני שהצדדים יתגרשו ומבלי שערך צוואה המסדירה את אופן חלוקת עיזבונו. לפיכך, בן הזוג שנותר בחיים יירש אותו באופן אוטומטי למרות שהשניים היה פרודים בשעת המוות ו/או בעיצומם של הליכי גירושין. הסיבה לכך שבכל התקופה של לפני הגירושין הינכם חשופים לאפשרות של ירושה לפי החוק מצד בן הזוג, טמונה בהנחה כי כל עוד הגירושין לא בוצעו, תמיד ישנה אפשרות של פיוס ושלום בית.הדרך השכיחה והיעילה ביותר למנוע את מצב הדברים הבלתי רצוי המתואר לעיל, הינה עריכת צוואה כבר בעת ניהול המשא ומתן לגירושין או לאחר פתיחת הליך הגירושין בערכאות משפטיות.
מומלץ ביותר לערוך צוואה מחיים בסיוע עורך דין המתמחה בתחום, אשר במסגרתה תסדירו לפי ראות עיניכם את חלוקת עיזבונכם ליורשים הרצויים מבחינתכם (כגון: ילדים, הורים, אחים וכדומה), וכן תציינו באופן מפורש כי בן הזוג לשעבר מנושל מצוואתכם ולא יהיה לו כל חלק בעיזבונכם אם, חלילה, תלכו לעולמכם טרם סיום הליכי הגירושין.מה לגבי הרכוש המשותף של בני הזוג?
יובהר, כי עריכת צוואה המנשלת את בן הזוג מנכסי המוריש אינה יכולה לפגוע בזכויותיו של בן הזוג ברכוש המשותף אשר צברו בני הזוג בזמן חייהם הזוגיים המשותפים. כיום, חלוקת הרכוש המשותף בהליך גירושין נעשית בדרך של איזון משאבי בני הזוג (בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973).
כאשר מדובר בבני זוג שנישאו לפני שנת 1974, תתבצע חלוקת הרכוש בהתאם להלכת השיתוף, שהייתה נהוגה בישראל טרם חקיקת החוק. הלכת השיתוף קובעת חלוקה שוויונית בין בני הזוג בכל הנוגע לנכסים משותפים שצברו במהלך חיי הנישואין, וכן נכסים שלגביהם ניכרה כוונה של הצדדים ליצור בהם שיתוף.