
מהי הוצאת דיבה?
חוק איסור לשון הרע קובע שני תנאים להיווצרות עילה של הוצאת דיבה או לשון הרע, כאשר מטרתו היא להגן מצד אחד על חופש הביטוי ומצד שני, לשים לעקרון חשוב זה גבולות, על מנת לשמור על כבוד האדם.התנאי הראשון להיווצרות עילה של הוצאת דיבה, הוא התבטאות אשר פגעה, או עלולה הייתה לפגוע באחר. ההתבטאות יכולה לבוא לידי ביטוי באמירה בעל פה, בכתב, בציור או במגוון דרכים אחרות. התנאי השני הוא, כי ההתבטאות הייתה פומבית, קרי, פורסמה ברבים.
במקרה של בני זוג בהליך גירושין, יכולות להיות סיטואציות רבות, של אמירות פוגעניות, למשל, במסגרת דיונים משפטיים המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני, במסגרת כתבי טענות המוגשים לערכאות המשפטיות ואף חילופי דברים בפני משפחה וחברים.אולם, לא בכל מקרה כזה, ניתן יהיה להגיש תביעת לשון הרע ולקבל פיצוי כספי. זאת משום שפרסומים מסוימים, זוכים להגנה מפני תביעת לשון הרע ובראשם, התבטאויות במסגרת הליך משפטי, כמו למשל, הליך הגירושין.
אמירות בהליך משפטי – מוגנות מפני תביעה
כל האמור במסגרתו של הליך משפטי, אם במסגרת הדיון עצמו ואם במסגרת כתבי הטענות, מוגן מפני תביעה של הוצאת דיבה. הדבר נכון לגבי אמרות מצד השופט הדן בתיק וכן לגבי אמרות של בעלי הדין במהלכו של הדיון. כך קובע חוק איסור לשון הרע, במסגרת סעיף של פרסומים מותרים, המונה שורה של מקרים אשר לא יהוו עילה לתביעת לשון הרע.קביעה זו של המחוקק, באה להגן על האינטרס הציבורי, המבקש לאפשר לכל הצדדים במסגרת הליך משפטי, לטעון טענות בחופשיות, ללא חשש מפני תביעה של הוצאת דיבה. כך יכול השופט לנהל דיון משפטי תקין היורד לחקר האמת וכך יוכלו הצדדים, בעל הדין ועורכי הדין להתבטא באופן חופשי.
מה דינן של התבטאויות פוגעניות אחרות?
לצד ההגנה של אמירות בבית המשפט, או בכתבי הטענות, אשר מוכרות כפרסום מותר ואינן מקימות עילת תביעה בגין הוצאת דיבה, ישנם מקרים אחרים, אשר יכולים בהחלט לבסס תביעה שכזו ולזכות את בן הזוג הנפגע בפיצוי כספי. כך למשל, אם אחד מבני הזוג משמיץ את האחר בפני בני משפחה, שכנים, או חברים, במקום עבודה וכיוצא בזה, מצבים אלו יכולים ליצור עילה לתביעה בגין לשון הרע.פרסומים בנסיבות שכאלו, אינם נחשבים לפרסומים מותרים ועל כן לא תעמוד להם אותה ההגנה של פרסום במסגרת ההליך המשפטי. עם זאת חשוב לציין, כי יכולות לעמוד לנתבע הגנות אחרות הקבועות בחוק איסור לשון הרע: הגנת אמת דיברתי והגנת תום הלב.
בהנחה כי לא עומדת לנפגע הגנה כלשהי, יעבור בית המשפט לבחון האם מדובר בהוצאת דיבה על פי החוק. בית המשפט יבחן האם שני התנאים הנדרשים להיווצרות העילה מתקיימים, כאשר אלמנט הפגיעה נבחן באופן אובייקטיבי, בעיניו של האדם הסביר.כלומר, בית המשפט אינו בוחן האם בן או בת הזוג נפגעו באופן סובייקטיבי מן הפרסום, אלא האם כל אדם סביר אחר, היה נפגע באותן הנסיבות. כאשר התשובה לשאלה זו היא בחיוב, התביעה תתקבל ויקבע סכום פיצוי לנפגע בהתאם להיקף הנזק וחומרתו.