הגנת הפרטיות בדין הישראלי
אחד העקרונות המרכזיים במשפט הישראלי הינו עיקרון "פומביות הדיון", אשר משמעותו היא שכל דיון משפטי ייערך באופן פומבי ופתוח לציבור, כך שכל אדם יהא רשאי לצפות בהליכים המשפטיים המתקיימים בערכאות השונות. מכוח עיקרון זה אף מתפרסמים פסקי הדין שניתנים בבתי המשפט השונים בציון שמותיהם של בעלי הדין.
אחד החריגים העיקריים לעיקרון פומביות הדיון הינו בנוגע לדיונים בענייני משפחה, ובפרט בנוגע להליכי גירושין. לאור רגישותם של מקרים אלה והאופי האישי הטמון בהם, קובע החוק כי כל הליך משפטי בענייני משפחה, בין אם הוא מתקיים בבית המשפט לענייני משפחה ובין אם בפני בית הדין הרבני, ייערך בדלתיים סגורות, ורק בעלי הדין ובאי כוחם יהיו מורשים להיכנס לאולם ולהיות נוכחים בשעת הדיון.הגנת הפרטיות והוכחת מעשה בגידה
סיום קשר הנישואים בין בני זוג בהליכי גירושין הפך תופעה מוכרת בימינו, ולפי נתוני הסטטיסטיקה, התופעה רק הולכת ומתגברת עם הזמן.
בישראל לבדה כמעט שליש מהזוגות הנשואים מחליטים בשלב כלשהו במערכת יחסיהם על סיום הקשר, בין אם בדרך של פירוד ומגורים בנפרד ובין אם בדרך של הליך גירושין. רבות הן מערכות הנישואין אשר מסתיימות עקב בגידה של מי מבני הזוג.על פי ההלכה, בגידה של בן זוג נחשבת כעילה מובהקת לגירושין, הן כאשר מדובר בבעל והן כאשר מדובר באישה. עם זאת, בעוד שבנוגע לאישה שבגדה בבעלה קובעת ההלכה כי דינה גירושין, כאשר בעל הפסיק לבגוד באשתו מעניקה לו ההלכה דרך חזרה ושומטת כנגדו את עילת הגירושין.
לפיכך, קיימת חשיבות רבה להוכחת מעשה בגידה באופן שייצור עילת גירושין, ולכן מורה ההלכה בין היתר כי את מעשה הבגידה יש להוכיח באמצעות שני עדים.בגידות בעידן הווירטואלי
עד לפני שנים אחדות, עיקר ההוכחה של מעשי בגידה בין בני זוג סבב סביב השגת מסמכים וראיות מפלילות תוך חדירה לפרטיות, באמצעות חוקרים פרטיים, ובדרך של מעקבים והתחקויות, פתיחת דברי דואר, העתקת יומנים ומסמכים אישיים, מעקב אחר חשבונות בנק וכרטיסי אשראי וכדומה. בשנים האחרונות הפכה נפוצה התופעה של בגידות דרך האינטרנט, וכיום חלק ניכר מה"ריגול" אחר בן הזוג החשוד בבגידה נעשה דרך המחשב.
רשת האינטרנט מלאה באתרי היכרויות, רשתות חברתיות, חדרי צ'אט ופורומים, ולפיכך מהווה קרקע פורייה לכל אדם המבקש לעצמו מערכת יחסים זוגית מקבילה ודיסקרטית.כאשר אחד מבני הזוג מתבודד במשך לילות שלמים מול מסך המחשב באופן המעלה חשד לבגידה, מיד יבקש משנהו לעקוב אחר פעילותו במחשב, והדרכים לעשות זאת הינן רבות – החל מחיטוט בהיסטוריית הגלישה באינטרנט או בתיבת הדואר האלקטרוני, וכלה בשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים יותר כגון סוסים טרויאניים, פריצה לחשבונות דיגיטליים ושימוש בתוכנות מעקב המתעדות כל פעילות ממוחשבת או הקלדה במקלדת.
קבילותן של ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות
חוק הגנת הפרטיות קובע כי ראיה שהושגה תוך חדירה לפרטיות תהא פסולה מלשמש כראיה בפני בית המשפט.בנוסף, כאשר מדובר בחדירה למחשב, נקבע כי כל תקשורת בין מחשבים כמוה כשיחה רגילה שההאזנה לה אסורה מבלי הסכמת צד לשיחה. חדירה לחומר המצוי במחשב ללא הסכמת בעליו גם היא מהווה חדירה אסורה לפרטיות, בהתאם לקבוע בחוק המחשבים.
לאור האמור, ניכר כי קיים קושי רב בהוכחת בגידה שכן היא כרוכה לרוב בחדירה לפרטיות. לפיכך, קובעת ההלכה כי על בית המשפט לבחון כל מקרה ולגופו, תוך איזון בין חומרת הפרת הפרטיות לבין הגנה על עניינו האישי של הצד הנבגד.עוד בנושא:
הגנת הפרטיות בדין הישראלי