בית הדין הרבני

בתי הדין הרבניים בישראל הם חלק ממערכת השיפוט הממלכתי של מדינת ישראל והם מהווים חלק בלתי נפרד ממנה.
על פי הסמכות שהוגדרה לה בחוק שיפוט בתי דין רבניים, כל ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אשר הינם אזרחי המדינה תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין.

כך שלמעשה בני זוג יהודים בארץ כיום, אשר מבקשים להתגרש על פי הדין הדתי, זקוקים לסידור גט בבית הדין הרבני עקב העובדה כי הוא בעל הסמכות הבלעדית לביצוע פרוצדורה זו.

כיום הנושאים העיקריים אשר מטופלים בבתי הדין הרבניים מתרכזים בפעולות הבאות: אישור הסכם גירושין, תביעות גירושין, מזונות, החזקת ילדים, הסדרי ראייה, אישור נישואין וגירושין וכן פעולות שונות כמו צוואות, ירושות, גיור, ובירור יהדות.

ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה

לבתי הדין הרבניים ישנה סמכות מקבילה לזו של בתי המשפט לענייני משפחה בנושאים מסוימים. כלומר, מעבר לסמכות הבלעדית בענייני נישואין וגירושין, לבית הדין הרבני ישנה סמכות מקבילה לזו של בתי המשפט בנושאי מזונות, החזקת ילדים, חלוקת רכוש ואפוטרופסות.

חשוב לציין כי מעבר לתביעת הגירושין אשר ניתנת להגשה על ידי בית הדין הרבני בלבד, ניתן לכרוך כל נושא הקשור בגירושין אל תביעה זו. דהיינו, אל תביעת הגירושין ניתן לכרוך תביעות בענייני חלוקת הרכוש המשותף, ענייני מזונות ואופן החזקת הילדים. כמו כן, ניתן לבקש מעבר לתביעה העיקרית גם סעדים זמניים במידת הצורך כמו צווי עיקול או צווי עיכוב יציאה מן הארץ.

בית הדין הרבני משמש כערכאה שמרנית יותר ביחס לבית המשפט לענייני משפחה, אשר מאמץ גישה מודרנית יותר. למשל, בבית הדין הרבני ההליך של "שלום בית" הינו הליך רגיל לעומת בית המשפט לענייני משפחה לא ידרוש מזוג שמבקש להתגרש לנסות ולגשת להליך זה. בנוסף, רבים מהגברים בוחרים לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני, היות ומובטחות להם שם זכויות שאינן ברורות מאליהן בבית המשפט לענייני משפחה.

מבנה בית הדין הרבני ופעילויותיו

כיום פרוסים 12 בתי דין רבניים אזוריים ברחבי הארץ הממוקמות בערים הגדולות. כמו כן, ערכאת הערעור הינה בית הדין הרבני הגדול אשר נמצא בירושלים ומהווה ערכאת ערעור לכל דבר ועניין לפסקי בית הדין הרבניים האזוריים.

בראש מערכת זו עומד נשיא בית הדין הרבני הגדול, אשר מהווה גם הרב הראשי לישראל. בכוחו סמכויות רבות ואף הטלת סנקציות שונות כמו על סרבני גט או העברת תיק מבתי דין שונים. בית הדין עצמו פועל בהרכב של שלושה ולעיתים כשמתאפשר, אף כדיין יחיד.

הליך פתיחת תיק בבית הדין הרבני

הליך פתיחת תיק בבית הדין הרבני מתבצע במקרה שאחד מבני הזוג מעוניין לפתוח בהליכי גירושין, אך לא ניתן היה להגיע להסכמה באמצעות הסכם גירושין ועל כן יש במקרה זה לפנות לבית הדין הרבני האזורי. מיקום בית הדין הרבני האזורי יקבע בהתאם למקום המגורים המשותף של בני הזוג בחצי שנה טרם הפרידה.

הליך פתיחת התיק כולל מילוי טופס התביעה, אשר יכלול את פרטיהם האישיים של התובע והנתבע, את פרטי עורכי הדין והטוענים הרבניים המעורבים במידה והצדדים מיוצגים על ידיהם וייפוי כוח.

לאחר מילוי החלק הפרוצדוראלי יש למלא את פרטי התביעה, אשר יכללו מידע על הנישואים ועל נסיבות הפרידה, וכן על נישואין וגירושין קודמים, ועל קיומם של ילדים משותפים או הליכי גישור וטיפול משפחתי במידה והיו. חשוב מאוד לפרט בטופס התביעה את העילה המצדיקה את תביעת הגירושין ואת מהות הסעד והעזרה המבוקשים מבית הדין. בהתאם ל"מרוץ הסמכויות" בין בתי הדין לבין בית המשפט לענייני משפחה, החלטת מהות הסעד ואופייה הינה קריטית להמשך ההליך.

עורך דין גירושין ובית הדין הרבני

הצדדים אשר מתנהל תיקם בבית הדין הרבני יכולים להיות מיוצגים הן על ידי טוענים רבניים והן על ידי עורכי דין.

עקב מורכבות המערכת ופרטיה השונים, מומלץ להיוועץ יחד עם גורם מקצועי ומנוסה בתחום, אשר יידע לבחון את נסיבות המקרה ולהתאים מניסיונו להפעלת ההליך האופטימאלי ביותר עבור הלקוח.