
כאשר לבני הזוג יש עסק משותף שהקימו ביחד או שהשקיעו בו מאמץ רב במשותף, העניין נעשה מורכב אף יותר. כיצד בעצם יכולים בני הזוג למנוע מהעסק להתפרק במהלך הגירושין, או לחילופין, כיצד יחולק העסק המשותף אם יוחלט לפרקו?
הדין בישראל
בהתאם לדין הישראלי, כאשר בני זוג מחליטים להתגרש מבלי שנערך ביניהם הסכם ממון הקובע את חלוקת הנכסים, יחולק כל הרכוש המשותף בין שניהם באופן שווה. הדבר נכון גם לגבי עסק שבבעלות בני הזוג, אשר נחשב רכוש משותף לכל דבר ועניין.ברור כי תקופת הליכי הגירושין אינה פשוטה כלל, שכן היא רווית מריבות וחילוקי דעות, ומשכך בתקופה זו נגרמת פגיעה רבה בעסק ובהתנהלותו התקינה. בתקופה זו יכול העסק לאבד מערכו, ושוויו יכול להיות נמוך מבעבר. לכן, נעזר בית המשפט לענייני משפחה הדן בהליכי הגירושין ברואה חשבון מטעמו על מנת לקבוע את שווי העסק, בהתאם לנתונים ולדוחות של העסק. בנוסף, אם הוחלט על פירוק העסק, ימנה בית המשפט לענייני משפחה כונס נכסים שתפקידו יהיה מכירת העסק המשותף וחלוקת רווחי המכירה שווה בשווה בין בני הזוג.
כיצד ניתן למנוע מהעסק המשותף לקרוס?לא כל הזוגות המחליטים להתגרש מעוניינים להיפרד גם במישור העסקי. פעמים רבות, על אף חוסר ההצלחה במערכת היחסים הזוגית, מהווים בני הזוג שותפים עסקיים מצוינים המנהלים יחדיו עסק מצליח ומשגשג. לכן, חשוב שבני הזוג יתנו אמון זה בזה בכל הקשור לניהול העסק, ולא יסתירו כל מידע עסקי אחד מהשני או יפעלו מאחורי הגב של בן הזוג וללא ידיעתו.
בנוסף, מומלץ כי בני הזוג יניחו את האגו מאחוריהם בכל הנוגע לקבלת החלטות עסקיות, וכי החלטות אלה תתקבלנה במשותף ובשקיפות מלאה. דרך טובה להגיע להחלטות משותפות הינה לקיים פגישות סדירות במסגרת הליך גישור המתקיים בפני מגשר מוסמך המתמחה בענייני גירושין.מה לעשות אם כשלו הניסיונות לשמור על השותפות העסקית?
מובן כי לא כל הליך גירושין מתנהל באופן חלק, ולעתים הליכי גירושין אף הופכים מכוערים מאד. במקרה כזה סביר מאד להניח שמי מבני הזוג יחפש "נקמה מתוקה" בבן הזוג השני, וכזו ניתן להשיג על נקל באמצעות השתלטות עוינת על העסק המשותף.
כדי להגן על עצמו, מומלץ לבן הזוג לנקוט במספר אמצעים למניעת השתלטות על העסק ולצמצום נזקיו הכלכליים והאישיים ככל האפשר. יובהר מעתה, כי חוקיותם של אמצעים אלה לא תמיד מובנת מאליה, ולפיכך מומלץ לנקוט בהם אך ורק בעצתו ובליוויו של עורך דין המתמחה בכך.בין האמצעים המקובלים יותר למניעת השתלטות עוינת עקב הגירושין: "גלולת רעל" (יצירת קשיים מסוימים בעסק אשר יהפכו את ההשתלטות עליו או את "סילוקו" של בן הזוג לפחות אטרקטיביים), "מצנח זהב" (הבטחת תשלום מחיר גבוה במקרה של הדחת בן הזוג מהעסק), הסכמה על רכישת העסק באמצעות מנגנון BMBY ("התמחרות"), הקפאת הפעילות העסקית עד לאחר הליכי הגירושין ("עד יעבור זעם") וכדומה.