בהתאם לחוק בישראל, הורה מחויב לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים (כלומר, מזונותיהם). במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד, למשל עקב גירושין, מזונות הילדים משולמים על ידי ההורה האחד להורה השני. הדין החל בישראל בעניין מזונות קטין הוא הדין האישי (הדין של העדה הדתית אליה משתייך ההורה). במקרה של הורה יהודי, חל עליו הדין העברי.
מזונות ילדים בדין העברי
הדין העברי קובע כי החובה לתשלום מזונות ילדים מוטלת על האב, וכי חובת האם היא משנית בלבד והיא תחול על האם רק אם היא מסוגלת לכך כלכלית.לפי הדין העברי מחולקים הילדים ל-3 קבוצות גיל:
- עד גיל 6 – חובת המזונות חלה באופן מוחלט על האב, ללא קשר ליכולתו הכלכלית או התחשבות בעובדת היותו עני, מובטל או נכה.
- מגיל 6 עד גיל 15 – האב נושא בתשלום עבור הצרכים ההכרחיים של הילד (מזון, ביגוד, מגורים, חינוך וצרכים רפואיים), והאם משתתפת יחד עם האב בתשלום עבור הצרכים שאינם נחשבים הכרחיים (כגון חוגים, פנאי, מתנות וכיו"ב).
- מגיל 15 ואילך – ההוצאות נחשבות "מדין צדקה" ולפיכך האב והאם מתחלקים בהוצאות לפי יחס הכנסותיהם.
כאשר מדובר בתאומים, יתחשב בית המשפט בבואו לקבוע את גובה המזונות עבור כל ילד הן באשר לצרכיו באופן פרטני, והן לצרכים המשותפים של שני הילדים (למשל, הוצאות מדור).
מזונות לתאומים במקרה של משמורת משותפת
כאמור, עד גיל 6 הדין העברי קובע כי האב לבדו אחראי לשאת במזונות הילדים, ואין משמעות למקרה בו ההורים חולקים משמורת משותפת. בפסק דין תקדימי שניתן ביום 19.7.2017 קבע בית המשפט העליון פה אחד, בהרכב מורחב של 7 שופטים, כי בגילאי 15-6 חבים שני הורים גרושים החולקים משמורת משותפת באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.השופטת דפנה ברק ארז ציינה בפסק הדין כי לשיטתה, העקרונות שאמורים לחול בכל הנוגע לנשיאה בחיובי המזונות במשמורת משותפת לילדים בגילאי 6-15 הם כדלקמן:
- כל הורה יישא בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים, ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים.
- ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל, יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה). לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו חשבון בנק משותף של ההורים, הכול לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיוניות על-פי הנסיבות המשפחתיות. בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר בית משפט לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.
- ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה.
- כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים.
