
קיומה של סמכות מקבילה
סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין נתונה לשתי ערכאות במקביל: בית הדין הרבני, הפוסק על פי כללי ההלכה היהודית ובית המשפט לענייני משפחה, הפוסק על פי הדין האזרחי.הסמכות המקבילה פירושה כי הראשון מבני הזוג אשר יביא את העניין בפני ערכאה מסוימת, ירכוש עבורה את הסמכות לדון באותו העניין. בשל ההבדלים המהותיים בין שתי הערכאות, הרי שלזהות הערכאה יש משמעות רבה על התוצאה המשפטית ומכאן נוצר בהליך הגירושין מעין מרוץ סמכויות בין הצדדים, כאשר כל אחד מבני הזוג, מבקש לרכוש לערכאה העדיפה עליו את הסמכות לדון.
כאמור בפתח הדברים, סמכותו של בית הדין הרבני לדון בכל סוגיה בהליך הגירושין, למעט סידור הגט, אינה אוטומטית והיא כפופה לכך כי הוגשה לבית הדין תביעת גט, במסגרתה נכרכו הנושאים הנלווים כגון משמורת ילדים וחלוקת רכוש. כמו כן, לא די בזאת כי בוצעה כריכה, אלא עליה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים, על מנת שתוכר ככריכה כדין.תנאים לכריכה בתביעת גירושין
כאמור מעלה, בית הדין הרבני ירכוש סמכות לדון בענייני הגירושין, רק כאשר בוצעה כריכה בתביעת גירושין. כלומר, כאשר הסוגיות המשפטיות נכרכו בתביעת הגט. בנוסף לכך, על מנת שזו תהיה תקפה, חייבת היא לעמוד בשלושה תנאים:
- התביעה היא כנה: תנאי זה פירושו כי הבעל הגיש את תביעת הגט וכרך בה את יתר ענייני הגירושין, בשל רצון אמיתי לסיים את קשר הנישואין עם בת הזוג. כלומר, אין המדובר בפעולה טקטית שעניינה למעשה היא למנוע מהאישה לנקוט בפעולות משפטיות, למשל, הגשת תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה. כנות התביעה של הבעל נבחנת בין היתר על ידי הנימוקים שהציג בתביעה לרצונו להתגרש.
- הכריכה כנה: בעת בחינת קיומו של תנאי זה, על בית הדין הרבני לוודא כי הבעל כרך את הסוגיות הנלוות בתביעת הגירושין מתוך כוונה מלאה כי בית הדין ידון בהן ולא כצעד טקטי נגד האישה. ניתן לבחון את כנות הכריכה למשל על ידי טיב הפירוט בתביעה, כך למשל, אם ביקש הבעל לכרוך את נושא חלוקת הרכוש בתביעת הגט, פירוט נרחב של הרכוש שבבעלות בני הזוג והצעה ראשונית כיצד ראוי לחלקו, יכול להוות ראייה לכנות הכריכה.
- כריכה כדין: הבעל כרך בתום לב את ענייני הגירושין השונים בתביעת הגט ורצונו הוא כי בית הדין הרבני ידון ויכריע בסוגיות הללו. במסגרת תנאי זה יש לבחון את נוסח התביעה ולוודא כי זו הוגשה בתום לב ובכוונה מלאה להעניק סמכות לבית הדין.
התנגדות האישה לסמכות בית הדין הרבני
עמידה בשלושת התנאים שפורטו לעיל, תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון בנושאים שנכרכו בתביעת הגט על ידי הבעל. אם סברה האישה כי הבעל לא עמד באחד או יותר מן התנאים, עליה להעלות טענה זו בהזדמנות הראשונה ולהציג את הנימוקים הרלוונטיים.כל השתהות בעניין זה עלולה לשלול את העלאת הטענה, בשל עקרון הכיבוד ההדדי בין שתי הערכאות. משמעותו של עקרון זה הוא כי משערכאה אחת רכשה את הסמכות לדון בסוגיה מסוימת, הערכאה השנייה מנועה מלדון באותו העניין.