במשפחה שבה בני הזוג נפרדו, חייב אחד מהם (לרוב יהיה זה האב) לשלם מדי חודש סכום כסף לבן הזוג שתחת משמורתו נותרו הילדים על מנת להשתתף בכלכלתם.
כאשר מדובר בבני זוג יהודים, קובעת ההלכה היהודית חובה אבסולוטית על האב לזון את ילדיו עד גיל 15 בכל הנוגע לצרכיהם הבסיסיים וההכרחיים (מחייה, בריאות, חינוך, מתן קורת גג לראשם וכדומה).
נוסף על מזונות הילדים, קיימים גם מזונות המכונים "מזונות לבן הזוג", שאף אותם ישלם בדרך כלל הבעל לאשתו לאחר גירושיהם. הדין העברי מחייב את הבעל לזון את אשתו בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה במהלך נישואיהם, זאת כל עוד לא מתקיים אחד החריגים לכך (למשל במקרה של "אישה מורדת" או של אישה שקיימה יחסי אישות עם גבר אחר). חובתו של הבעל לדאוג למחייתה של האישה נותרת בעינה אף אם לאישה יש הכנסה אחרת המאפשרת לה להתקיים באופן עצמאי, אך במקרה זה ניתן יהיה להפחית מגובה המזונות את גובה הכנסתה של האישה באופן שיותיר לה את הדרוש למחייתה.ומה לגבי ידועה בציבור?
כיוון שהדין הדתי מעניק זכאות לדמי מזונות רק לאישה שנישאה כדת משה וישראל, נאלצו בתי המשפט בישראל להתמודד לא אחת עם השאלה בדבר זכאותה של ידועה בציבור לדמי מזונות. כיום, הוכר מוסד הידועים בציבור כסטאטוס זוגי לכל דבר ועניין, הן בחקיקה והן בפסיקה, ובית המשפט העליון ביסס את זכותה של הידועה בציבור למזונות שלא מכוח דינה האישי, כי אם מכוח הסכם שנערך מבעוד מועד בין בני הזוג הידועים בציבור.
מתי ייחשבו בני הזוג ידועים בציבור?
הפסיקה קבעה כי היעדר הסכם פורמאלי בין בני זוג אינה שוללת את היותם ידועים בציבור, וכי כל עוד חיו בני הזוג בשיתוף וניהלו חיי משפחה מבלי להינשא, ניתן לראות בכך כהסכם מכללא המתקיים ביניהם ולפיו הם חיים תחת סטאטוס "ידועים בציבור". מכוח ההסכם מכללא, תעמודנה לבת הזוג מספר זכויות אזרחיות וביניהן הזכות למזונות אישה מבן הזוג בעת פרידתם, ממש כשם שאישה נשואה זכאית למזונות מבעלה לאחר גירושין בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה במהלך החיים המשותפים.יובהר כי כל מקרה ייבחן על ידי בית המשפט לגופו, כאשר הדגש יושם על כוונת בני הזוג לחיות חיי שיתוף. משכך, ייתכן שבני זוג שחיו תחת קורת גג אחת אך לא ניהלו חיי שיתוף לא ייחשבו כידועים בציבור, בעוד שבני זוג שחיו בנפרד עקב נסיבות מסוימות, אך מערכת היחסים ביניהם הייתה מבוססת לכל אורכה על שיתוף, אהבה ואמון, כן ייחשבו כידועים בציבור.
זכויות נוספות של ידועה בציבור
נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון ברק, קבע בפרשת פלונית כי חובת תשלום מזונות הידועה בציבור יכולה גם להתבסס על עיקרון תום הלב בהיעדר הסכם בין בני הזוג, זאת כדי למנוע מצב שבו לאחר הפרידה תיוותר בת הזוג מחוסרת כל. משכך, גם סיום היחסים עקב פטירתו של בן הזוג תזכה את הידועה בציבור במזונות מעיזבון המנוח, והיא אף תוכל לפנות לביטוח הלאומי על מנת שזה יכיר בה כידועה בציבור ויזכה אותה בכל תגמול המגיע לאישה שהתאלמנה מבעלה.
