הגדרת הילד כ"בסיכון" בהליך גירושין

הליך הגירושין הוא כבר לא הליך חריג אשר מתרחש רק לעיתים נדירות, כי אם הליך שכיח למדי, כאשר אחוז הגירושין בישראל רק הולך ועולה עם השנים.

מטבע הדברים, הליך הגירושין אינו הליך קל, לא רק עבור בני הזוג המתגרשים, אלא עבור כל בני המשפחה, ובדגש על ילדיהם המשותפים של בני הזוג, אשר נאלצים להתמודד מול פגיעה ממשית ביסודות הבסיס של חייהם.

נוסף על כך, פעמים רבות הליך הגירושין אינו מתנהל בצורה חלקה, כי אם בצורה קשה ו"מכוערת" למדי, מה שמטבע הדברים משפיע במידה ניכרת על הילדים, אשר במקרים רבים הם הקורבנות הראשונים בסכסוך, ומושפעים בצורה ישירה מכל מהלך מטעם בני הזוג. מסיבה זו, גירושים קשים עלולים לגרור נזק נפשי ניכר לילדיהם של בני הזוג, ואף להותיר בהם צלקות נפשיות חמורות וארוכות טווח.

כיצד ניתן להתמודד בצורה יעילה עם השפעת גירושין קשים על הילדים?

סוגיה זו, אשר חשיבותה החברתית אינה מוטלת בספק, זכתה להתייחסות מטעם "הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ ביתיות ונושא הסדרי ראייה", אשר פועלת מטעם משרד הרווחה. הוועדה, הידועה גם בשם "ועדת סילמן", הציגה את מסקנותיה במהלך חודש מרץ 2014.

על פי המלצת הוועדה, במקרים בהם הילדים חשופים באופן ישיר למניפולציות מטעם אחד מבני הזוג, או שניהם, הרי שהדבר מהווה עילה להכרה בהם כ"ילדים בסיכון", ומשכך מזכה אותם במלוא היקפו של הסיוע המוקנה בחוק לכל ילד בסיכון.

כמו כן, ובשל ההכרה בתפקידם החיוני של העובדים הסוציאליים במסגרת הטיפול במקרים אלו, הוועדה הדגישה את החשיבות של שדרוג מעמד העובדים הסוציאליים, וזאת לרבות פיתוח תוכנית הכשרה מקיפה, מתן סל שירותי סיוע משפטי, קביעת תקני שעות עבודה מקסימליות שלא יהיה ניתן לחרוג מהן, מתן סעד משפטי בגין הופעות נדרשות בבתי המשפט, ועוד.

נוסף על כך, הוועדה פסקה בעד ביטולו של סעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשר קובע כי העובדים הסוציאליים אשר מנסחים את התצהיר לבית המשפט בעניינה של משפחה מסוימת, הם אלו שגם יטפלו בה בפועל.

לתפיסת הוועדה, העובדה כי העובד הסוציאלי שאמור לטפל במשפחה בפועל עושה זאת לאחר שכבר גיבש את חוות דעתו בסוגיה, אינה ראויה, ועלולה לפגוע בתקינותו של ההליך המנהלי הרגיש.

מיסוד הליך הוצאת הילד מהמסגרת הביתית

הוועדה המליצה, כי על מנת להקל על הטיפול בסוגיית הוצאת הילדים מביתם והעברתם למסגרות חוץ למיניהן, יש למסד בחוק את פעולתן של ועדות ערר מחוזיות, אשר יאפשרו לבחון באופן יסודי ומעמיק כל מקרה לגופו.

כמו כן, ועל מנת להקל על הורים משכבות סוציו-אקונומיות לערער על ההליך במידת הצורך, המליצה הוועדה להעניק להורים אלו ייעוץ משפטי חינמי בעת התנהלות ההליך, וכך למנוע את אפלייתם ביחס להורים משכבות מבוססות יותר

בנוסף, הוועדה המליצה גם על מתן תמיכה שוטפת להורים מורחקים, מתוך ההבנה של הקושי הניכר עמו מתמודד ההורה בזמן הרחקתו. כמו כן, הוועדה המליצה על הקמתה של נציבות תלונות ציבור ייחודית, אשר תפקידה יהיה קבלה ובחינה של תלונות ההורים המעורבים בהליך הספציפי.

בסופו של דבר, הוועדה שמה דגש על החשיבות הטמונה בחיזוק מעמדם של העובדים הסוציאליים המעורבים בהליך, כמו גם על הגדלת מעורבותם של ההורים הלוקחים בו חלק. וכן, הושם דגש על החשיבות של מיסוד הליך הוצאת הילדים מביתם, וזאת בשל ההבנה בדבר חשיבות העניין.