קיימות סיבות רבות המביאות בני זוג נשואים להחלטה בדבר התרת ברית הנישואין. אחת מאותן הסיבות היא מחלה, או הפרעה נפשית כלשהיא, אשר פוגעת במרקם החיים המשותף של השניים, ברמה שלא ניתן להתמודד אתה.
במצב עניינים זה, פתוחה הדרך בפני אחד מבני הזוג (במרבית המקרים זה שאינו סובל מהבעיה הנפשית) להגיש תביעת גירושין. את התביעה ניתן להגיש לאחת משתי ערכאות משפטיות; או לבית הדין הרבני, אשר לו הסמכות להתיר את קשר הנישואין, וכן לדון בהסדרי הגירושין הכוללים, או לבית המשפט לענייני משפחה, אשר בסמכותו לדון בהסדרי הגירושין הכוללים, למעט אקט הגירושין עצמו.
במהלך הדיונים בתביעה, ישנה חשיבות לשתי שאלות עיקריות. ראשית, האם בן הזוג שהגיש את התביעה היה מודע למצבו הנפשי של זולתו, וזאת טרם כניסתו בברית הנישואין. השאלה השנייה, אשר נגזרת במידה רבה מהראשונה, מבקשת לבחון באיזו מידה מצבו הנפשי של בן הזוג התדרדר במהלך תקופת הנישואין עצמה, ומהן הסיבות לכך.במידה והבעיה הנפשית החלה במהלך הנישואין
במצב עניינים זה, יבקש הגורם המשפטי לבחון מהם הגורמים לבעיה הנפשית, והאם ניתן להגדיר את התנהלותו של בן הזוג השני כ"גורם תורם" ליצירתה. במידה ויוכח, כי אכן יש לו אחריות משמעותית לכך (בין היתר בעקבות התעללות פיזית, התעללות נפשית וכיוצא בזה), לרוב הדבר יבוא לידי ביטוי במסגרת הסדרי הגירושין, ובין היתר בהטלת חובת דמי המזונות בסכום גבוה יחסית, או בתשלום פיצויים כספיים לתובע.
לחילופין, ובמידה והבעיה הנפשית החלה ללא קשר לבן הזוג, יעשה מאמץ לקבוע את הסדרי הגירושין בצורה המתחשבת בשני הצדדים, בהתאם למצבם הבריאותי והכלכלי.במידה והבעיה הנפשית החלה טרם הנישואין, בידיעת התובע.
במצב עניינים זה, ובמידה ולא הוכח כי המחלה הנפשית החמירה במהלך הנישואין, ברמה חריגה אותה לא היה ניתן לצפות מראש, הרי שהגורם המשפטי לרוב יתחשב בעובדה זו, ויטיל על התובע את כלל החובות המשפטיים התקפים במסגרת הליך הגירושין, לרבות תשלום דמי מזונות בסכום מלא.
במצב זה, לא תעמודנה לתובע "נסיבות מקלות כלשהן", וזאת מאחר והוא היה מודע מראש למצבו הנפשי של בן הזוג, וחרף זאת בחר להיקשר עמו בברית הנישואין.במידה והבעיה הנפשית החלה טרם הנישואין, שלא בידיעת התובע.
במצב עניינים זה, ומאחר ופעמים רבות התובע טוען מלכתחילה כי לא היה מודע לחומרת מצבו הנפשי של בן הזוג השני, הרי שהערכאה המשפטית תבקש ראשית לבחון האם אכן כך הדבר.
המטרה היא להבין האם מצבו הנפשי של בן הזוג אכן הוסתר מעיניו של התובע, במידה אשר לא ניתן היה לחזות את קיומה, או שאכן היו סימנים משמעותיים לחומרת המצב הנפשי, אשר מהווים "עדות ברורה" עבור האדם הסביר.במידה ונמצא, כי הבעיה הרפואית אכן הוסתרה מעיניו של התובע, ולא ניתן היה לחזות אותה מראש, הרי שהערכאה המשפטית תתחשב בכך, ותבקש לקבוע הסדרי גירושין מקלים ככל הניתן עבור התובע, ומבלי לפגוע ברווחתם של גורמים בלתי מעורבים, כדוגמת ילדיהם של בני הזוג.
לעומת זאת, במידה ונמצא כי התובע אכן היה מודע לבעיה, או לחילופין עצם עיניו מראותה במידה החורגת מכללי הסבירות, הרי שבית המשפט יטה לראות מכך ניסיון להשתמט מחובותיו כחוק, והדבר יתבטא בהחמרה ניכרת במסגרת הסדרי הגירושין, לרעתו של התובע.