החוק להסדר התדיינויות במשפחה (הוראת שעה) התשע"ה -2014 קובע חובת גישור במקרה של סכסוך במשפחה. החוק קובע כי מי שמעוניין להגיש תביעת גירושין, או תביעות בנושאים הקשורים לגירושין או כל סכסוך משפחתי, יגיש קודם כל בקשה לישוב סכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט למשפחה.
יש המברכים על החוק החדש, בכך שהוא מאפשר לצדדים להגיע להסכמה והבנה מחוץ לכותלי בית המשפט. לעומתם יש הטוענים שהחוק בעייתי, שכן הוא מכביד ומאריך את ההליך, ומייקר את הליכי הגירושין.
להלן נפרט מספר טיעונים בעד ונגד החוק החדש:המתנגדים לחוק
אילו טוענים, כי החוק אינו פותר את בעיית מרוץ הסמכויות, שזו הבעיה העיקרית במסגרת הליכי הגירושין: כל צד מנסה להקדים את משנהו בהגשת תביעות בנושאי הגירושין לערכאה המועדפת עליו, בית המשפט למשפחה, או בין הדין הרבני. מאחר ובקשה לישוב סכסוך מוגשת ליחידת הסיוע, ומאחר והליך גישור החובה עלול שלא להצליח, יכול מי שהגיש את הבקשה, למהר ולהגיש תוך הזמן הקבוע בחוק, תובענה בכל עניין שקשור לגירושין לכל ערכאה המועדפת עליו. מכאן, שחוזרים שוב למרוץ הסמכויות.
עוד טוענים המתנגדים לחוק, כי החוק מונע מבעלי הדין את אפשרות הגישה לבית המשפט וגורם למעשה להפרה של זכות הגישה לערכאות שהיא זכות חוקתית. המתנגדים טוענים שאין להגביל את הדרך לבית המשפט ולא ניתן לכפות ולאלץ אנשים להתנהל בהליכי גישור.עיקר הטענה נגד החוק היא, שהחוק מצריך מהמדינה להקים תשתית רחבה של יחידות סיוע. כמו כן יידרש תקציב משמעותי עבור שירותם של עורכי דין מטעם יחידות הסיוע, והעובדים הסוציאליים שילוו את ההליך.
ההליך שמציע החוק הוא יקר בסופו של דבר לצדדים. אמנם אין ייצוג של עורך דין בהליך המתקיים ביחידת הסיוע, עם זאת הצדדים יצטרכו לשכור שירותם של עורכי דין עבור יעוץ חיצוני: גם במהלך גישור החובה, וגם לאחר מכן אם בגישור מרצון, או בפניה לערכאות.טענה נוספת נגד החוק היא, שמאחר ובמהלך ישיבות המהו"ת יש עיכוב הליכים, ולא ניתן להגיש תביעות, קיים חשש אמיתי להברחת נכסים, העלמת כספים ורכוש, בריחה מהארץ, התנערות מתשלום מזונות, וכולי. חשש כזה קיים בעיקר כאשר מי מהצדדים רוצה לנקום או להתיש את הצד השני ומתנגד לגישור כלשהו. כאשר קיים חשש כזה צריך להגיש לבית המשפט בקשות לצווים זמניים ובין היתר בקשה למזונות זמניים – דבר שכרוך בהשכרת שירותי עורך דין ותשלום שכר טרחה.
לסיכום, המתנגדים לחוק טוענים שהסכסוך המשפחתי /זוגי מתארך, ויחידת הסיוע אינה יכולה למנוע "מלחמות" אם מי מהצדדים רוצה בכך.התומכים בחוק
התומכים בחוק טוענים שגישור משפחתי, מעיין זה, מאפשר פתרון מהיר ויעיל של סכסוך הגירושין בדרך של שלום, ללא חיכוכים.
עוד טוענים התומכים בחוק שהוא מוזיל את הליך גירושין. הליך הגישור לכשעצמו יותר זול מהליך משפטי הכרוך בתשלומי שכר טרחת עו"ד עבור ייצוג, הגשת תביעות ובקשות, ערעורים, אגרות, חוות דעת, וכולי. טענה נוספת היא שההליך מונע התנהגות אלימה, חוסך פגיעה נפשית בלתי הפיכה לילדי הזוג, בעוד הליך גירושין רגיל המתנהל בערכאות, עלול להיות מלווה גם בהכפשות הדדיות וטראומתיות.