העלייה העולמית בשיעור מקרי הגירושין לאורך העשורים האחרונים, אינה פוסחת גם על מדינת ישראל. יותר ויותר זוגות בישראל מבקשים, מסיבות אלו ואחרות, להתיר את נדר הנישואין ביניהם.
בישראל קיימים שני גופים, אשר בסמכותם לדון בתביעות בנושאי גירושין, לרבות בנושאים הנלווים, כגון דמי מזונות. הראשון הוא בית הדין הרבני, אשר לו מוענקת הסמכות הבלעדית מטעם מדינת ישראל לדון באקט הגירושין עצמו, וכמו כן לקבוע הסדרים באשר לנושאים הנלווים לו.הגוף השני הוא בית המשפט לענייני משפחה, אשר חרף העובדה כי אין בסמכותו לטפל באקט הגירושין עצמו, בסמכותו להכריע בכלל הנושאים הנלווים לו, לרבות דמי המזונות.
מה ההבדלים בין שני הגופים?
מטבע הדברים, וכפי שעולה משמם, שני הגופים נבדלים זה מזה במידה ניכרת, ומבססים את פסיקותיהם על מקורות שונים לחלוטין. בעוד שבית הדין הרבני שואב את סמכותו המוסרית והפסיקתית מעקרונותיה של הדת וההלכה היהודית, הרי שבית המשפט לענייני משפחה שואב את סמכותו מעקרונות הליברליזם וערכי המשפחה.מסיבה זו, במרבית המקרים הפניה לבית הדין הרבני תהווה דרך הפעולה המועדפת על הגבר, מאחר ומטבע הדברים זכויותיו במסגרת הנישואין זוכות לביטוי נרחב במסגרת ההלכה היהודית. הדבר מתבטא גם במסגרת דמי המזונות, כאשר במרבית המקרים בית הדין הרבני יפסוק סכום נמוך יותר לתשלום מהגוף המקביל.
לעומת זאת, פניה לבית המשפט לענייני משפחה תהווה במרבית המקרים דרך הפעולה המועדפת על האישה, מאחר ובמסגרת הדיון מושם דגש נרחב על זכויותיו של הילד, ובשל כך סכום המזונות שנפסק הוא במרבית המקרים גבוה יותר מזה שנקבע על ידי הגוף המקביל.עם זאת, כמובן שאין מדובר בקביעה חד משמעית, וכל מקרה נידון לגופו. מסיבה זו, חשוב להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה טרם פתיחת תיק גירושין, במטרה לבחון איזו מהערכאות הינה הבחירה הטובה ביותר עבור מגיש התביעה, בהתחשב בנסיבותיו של המקרה.
תחילתו של מרוץ סמכויות
על מנת למנוע מצב של פסיקות מרובות בסוגיה פרטנית, נקבע כי במידה ואחד מהגופים מתחיל בטיפול בסוגיה מסוימת, הרי שהטיפול בה ימשיך באותו הגוף, כאשר לגוף השני לא תהיינה יכולת התערבות בהליך, למעט במקרים חריגים.משמעות הדבר היא, שהראשון מבני הזוג אשר מגיש תביעת גירושין, באפשרותו לבחור היכן להגיש את התביעה, וכך להשיג יתרון אסטרטגי משמעותי במסגרת ההליכים העתידיים. הדבר יוצר למעשה "מרוץ" בין שני הצדדים, באשר לשאלה מי יהיה הראשון שיגיש את התביעה, וכך יזכה ליתרון האסטרטגי הראשוני.
באילו מקרים ניתן להחליף את הגורם המטפל?
כאמור, במרביתם המוחלט של המקרים, סמכות הדיון בסוגיה פרטנית תיקבע בהתאם לשאלה לאיזה גוף נעשתה הפניה לראשונה. אם זאת, קיימים חריגים מסוימים, אשר מצדיקים הגשת בקשה להעברת הדיון לבית הדין השני.במקרה ואחד הצדדים יוכיח מעל לכל ספק, כי פנייתו של בן הזוג השני לערכאה מסוימת נעשתה שלא בתום לב, ובמטרה לזכות ברווח שאינו עומד בתנאי הסבירות, או לחילופין שהפניה נעשתה בסתר וללא מתן הודעה לצד השני כנדרש, ייתכן שהגורם המטפל יעביר את סמכות הטיפול בסוגיה לערכאה המשפטית השנייה.
חשוב לציין, כי פניה שכזו, אשר מהווה "בקשה לחריגה מהכללים", דורשת הבנה ובקיאות יתרה בסוגיה המשפטית שנידונה, וכן בדבר הנהלים הרלוונטיים במקרה זה. מסיבה זו, עוד טרם הגשת הבקשה, מומלץ לפנות לעזרתו של עורך דין ומנוסה, על מנת להבטיח שהבקשה אכן תאושר. שכן במידה והבקשה מסורבת בפעם בראשונה, סיכוייה להיות מאושרת בהמשך קלושים ביותר. ראו גם:כתב הגנה בגירושין